הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
רבנים שנספו בשואה
רבנים שנספו בשואה
רבנים שנספו בשואה: ביוגראפיות של רבנים ואדמו"רים מפולין ומשאר ארצות מזרח-אירופה שנספו בשואה
פנינה מייזליש
ירושלים, תשס"ו, 2006
"שנים רבות שקדה ד"ר פנינה מייזליש על ליקוט ואיסוף שמותיהם של רבנים ואדמור"ים שנספו בשואה. היוזמה לפרויקט היתה של פרופ' דן מכמן, מי שעומד בראש המכון לחקר השואה ע"ש פינקלר ובראש המכון לחקר תפוצות ישראל בזמן החדש באוניברסיטת בר-אילן, שבו עבדה ד"ר מייזליש. תחילת הפרויקט בתשנ"ט, והוא בוצע באוניברסיטת בר-אילן עד תשס"ג. לאחר מכן המשיכה ד"ר מייזליש בפרויקט. בפרוייקט זה היא ממלאת חלל בספרות השואה שעתה בא על תיקונו. ההיסטוריונים ה"חילוניים", שאינם מצויים בניבכי חצרות האדמו"רים, ה"שטיבלעך" והישיבות, שהיו פזורות לאלפיהן במזרחה של אירופה, עסקו במחקר על תקופת השואה מהיבטיה השונים תוך שהם פוסחים, לעיתים מחוסר ידע והתמצאות, על הסקטור הדתי והחרדי של הציבור היהודי. כך עושה ספר זה חסד עם דמויות מופת כמו הרב צבי יהודה אריה (לייב) מקהילת האשט שבווהלין, שנספה בחג הסוכות תש"ב (1941) עם בני קהילתו, הרב אליעזר ליפשיץ שנרצח בגטו לודז', שם עוד הספיק להתיר אכילת בשר טריפה ליהודים שכוחם אזל, הרב חיים טוביאס, שאירגן בימים הנוראים של תש"ב (1941) מניין בעיר כשאנוב, ושהגרמנים אילצוהו לעבוד בסדנאותיהם בשבתות, הרב מרדכי זאב הלברשטם, אב בית-דין של קהילת צאנז, שנרצח ביער ליד טארנוב שבגליציה, מנחם מנדל הורוביץ, בן האדמו"ר אלתר מדז'יקוב, שנספה במאוטהאוזן בשמחת תורה תש"ד, הרב אביגדור ביאלוסטוצקי, שנשרף חיים ביידוואבנה, ביום ט"ז בתמוז תש"א, יחד עם שאר יהודי העיירה יידוואבנה. ועוד כאלפיים רבנים ואדמור"ים צדיקים, שנשארו נאמנים לקהילותיהם עד לרגע חייהם האחרון.
בספר נכללים רבנים, מורי הוראה, דיינים ואדמור"ים מכל קצווי הקשת של החיים היהודיים, מהעולם החסידי, הלא-חסידי, המתנגדי, החרדי והלא-חרדי, הציוני, הלא-ציוני והאנטי-ציוני, שכיהנו בקהילות גדולות וקטנות. כאלה שהסתגרו באוהלה של תורה ככאלה שהיו פעילים בחיי הציבור היהודי בעירם, בפולין כולה ובעולם היהודי הרחב. מייזליש כותבת גם על אישים שלמדו בישיבות וטרם הוסמכו לרבנות, תוך שהיא משתדלת לעמוד על מיגוון הקווים שאיפיינו את פעילותם של האישים הנזכרים בכל התחומים לפני חורבנה של יהדות אירופה, וכך לחשוף את עושרם של החיים היהודיים בשנות השואה.
המקורות עליהם הסתמכה המחברת היו בעיקר ספרים שיצאו לאור מטעם מוסדות אקדמיים, ספרים שיצאו מטעם חוגים חרדיים בארץ ובחו"ל, ספרי זיכרונות של יחידים וקהילות וכל פרסום שאישים תורניים נזכרו בו. לעיתים חסר חומר ביוגראפי בסיסי על אישים שונים והמחברת ניסתה להשלימו בעזרת עדויות שבעל-פה. לא אחת היה איתורם של האישים כרוך בעבודה בלשית של ממש. המחברת לא חסכה מאמץ לאתר את הפרטים הקטנים ביותר ולדייק עד כמה שניתן בשמות ובפרטים השונים. באמצעות הצלבת מקורות, שיחות עם ניצולים ועם קרובי משפחה הצליחה מייזליש להציג בפנינו תמונה מלאה על חייהם ומותם של רבנים, הזוכים הודות לספר זה לכבוד האחרון לו הם ראויים.
מייזליש מדגישה בהקדמה לחיבורה, כי המלאכה טרם הושלמה, וכי שמות רבים נוספים של רבנים ואדמור"ים מצפים לגאולה, לתיעוד ולהנצחה. קריאה קפדנית בספר מעלה תמונה רבת הוד על מסירות נפש אצילות וגבורה רוחנית של אלפי רבנים, ששמותיהם יהיו מעתה חקוקים על לוח זיכרוננו.