החינוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם
ד"ר צבי שארפשטיין (עורך)
ניו יורק, 1957
562 עמודים
מה חבל שספר זה, שהוא כה בסיסי בהבנת התמורות והתהליכים בתחום החינוך והתרבות העבריים באירופה בתקופה הדרמתית שבין המלחמות, נשכח ודהה מן הזיכרון. מדור זה שמח על ההזדמנות שניתנה לו להזכיר נשכחות ולהעלות מן האוב ספרים איכותיים שהשתכחו עם השנים.
"עמנו הצטיין במעלת החינוך, שהרימנו מעל לעמים אחרים,וקיימנו כעם מופלא, שכל בניו הם למודי ספר", כותב העורך בהקדמתו. והוא מוסיף ומתייסר: "תולדות החינוך העברי בארצות מזרח-אירופה הן תולדות מאבקים בלתי-פוסקים לקיום מיוחד, לזכויות אנוש, לכבוד אדם ועם, והמאמצים הללו נתקלו בסלע הזדון. שנאת עולם לעם עולם הלכה ונתגברה, וכמעט כל עמי אירופה קמו עלינו לכלותנו". אכן, כל המאמצים האדירים שהושקעו בחינוך ובתרבות העבריים שבין המלחמות הביאו לחורבנו של העם היהודי ולחורבן מורשתו התרבותית, וכרך עב כרס זה, שבו חברו כמה מטובי החוקרים, ההיסטוריונים והמלומדים של שנות החמישים במאה שעברה, מועיד את עצמו להיות מזכרת נצח למאבקו המתמיד של העם היהודי לחינוך משובח לכל בניו, לקידום ונאורות תרבותיים ולקיום רוחני טהור, ערכי ומוסרי, ברוח ערכי היהדות לדורותיהם.
בספר חמישה שערים: החינוך היסודי בארצות אירופה השונות, החינוך התיכוני, החינוך המקצועי, העיתונות והספריות והאמנות לסוגיה ולתחומיה השונים.
בשער הראשון נסקרות תחנות חשובות ומשמעותיות בחינוך היסודי בארצות השונות: ניתנת לנו ההזדמנות להכיר מקרוב את בית-הספר לבנות "בית יעקב" בפולין, את החינוך העברי בגרמניה, את רשת "תרבות" בפולין על חזונה, התפתחותה המהירה וכיליונה, את החינוך העברי בליטא העצמאית, את תולדות החינוך העברי ברומניה, את האוטונומיה התרבותית בלטביה, את החינוך העברי בבוקובינה, בסרביה ובטרנסילבניה, ואת החינוך העברי ביוגוסלביה ובבלגיה. המאמרים רחבי יריעה, מעמיקים ומאירים את החינוך העברי באור יקרות, שלו הוא ראוי.
בשער השני מתוארות הגימנסיות העבריות בפולין ובליטא, שרבים כבר שכחו את דבר קיומן. אלה היו מוסדות חינוך איכותיים ביותר, שהעברית ומורשתה היו האורים והתומים שלהם. עוד פחות ידועים, וזוכים בכרך לתיאור נאות, הם מוסדות החינוך העבריים להכשרה מקצועית בוילנה ובגרודנה, שתמכו במאמצי בני הנוער היהודי להגיע להישגים מקצועיים, לפרנסות ולקיום מכובד להם ולמשפחותיהם. חלקו השני של הספר מביא את סיפורם המופלא של העיתונות, הספרות, המוזיקה, התיאטרון, הספריות וכל מערך היצירה האמנותית היהודית בשנים שבין המלחמות – עולם שלם שנכחד והושמד בזדון.
כשקוראים את החומר העשיר המובא בספר חשוב זה, גוברת ההכרה בחשיבות להנציח לא רק את היהודים שנרצחו בשואה, אלא גם את אוצרות התרבות, היצירה והרוח היהודיים שהוכחדו בימי השואה – להזכירם ולזוכרם. המלחמה התנהלה לא רק נגד היהודים כבני אדם, אלא גם נגד דתם, תרבותם, מורשתם ויצירתם. בשואה אבדו לא רק שישה (ואולי אפילו שבעה) מיליון יהודים – אלא גם אוצרות תרבות ורוח שלעולם לא ניתן יהיה לשחזרם, להחזירם אלינו ולהשיבם, כי אין להם תחליף.
הספר "החינוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם" שבעריכת פרופ' שארפשטיין - מציב גם לעולם מופלא זה יד ושם.
