בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם
בעריכת חנא שמרוק ושמואל ורסס
הוצאת מאגנס
ירושלים, תשנ"ז, 1997
432 עמודים
פעמים רבות, בהקדישנו את המחקר וההוראה לזכרם של יהודי פולין שנרצחו בידי הגרמנים, אנו מתמקדים באובדנם הפיזי של היהודים, אך נוטים להסיט לצִדי הדיון אובדן נורא אחר, שגם עליו חלה חובת הזיכרון וההנצחה: אובדן אוצרות התרבות והמורשת התרבותית העצומה, יקרת-הערך,שאף אותה החריבו הגרמנים. גם התיאטרון, הספרות, המוזיקה, העיתונות, היצירה הדתית והתורנית, הזרמים החברתיים, הרעיוניים והפוליטיים – כל אלה ורבים אחרים הוחרבו בשיטתיות ובחמת זעם בידי הכובשים הגרמנים, ופסקו מלהעשיר את העולם היהודי והלא-יהודי. לאוצרות היצירה התרבותית של יהודי פולין בין שתי המלחמות מוקד קובץ חשוב ומקיף זה, שנערך בידי שני בני סמכא מהשורה הראשונה: חנא שמרוק ושמואל ורסוס.
אין כמעט היבט משמעותי בעולמם התרבותי של יהודי פולין שבין המלחמות שאינו בא לידי ביטוי במאמרי הקובץ, שהציר המרכזי שלו הוא פעילותם התרבותית של היוצרים היהודים בשלושה רבדים לשוניים: היידי, העברי והפולני, רבדים שאינם מצויים במישור הלינגוויסטי בלבד, אלא נוצרים בחובם שאלות מרכזיות כמו זיקה לאומית ותרבותית, שורשים רעיוניים והיסטוריים, מקורות יניקה, מוקדי הזדהות עם החברה הלא-יהודית בפולין, הדגשים, התבוללות תרבותית, טמיעה וכיוצא באלה.
הספר נחלק, בהתאם להשתייכות הלשונית של מעייני היצירה, לשלושה שערים: "בלשון העברית", בלשון יידיש" ו"בלשון הפולנית".
נציין כמה מהנושאים המרתקים במיוחד המופיעים בקובץ. העיתונות העברית וקוראיה לצד כתבי עת עבריים לספרות הם נושאי שני מאמריו של שמואל ורסס. אנו מתוודעים לגלגולי עיתונים כמו"הצפירה", שהפך לשבועון בשנת 1917, ממשיכו - "היום", שראה אור החל בשנת 1921, "בדרך" ואחרים, שבהם היו פעילים אישים מוכרים כמו נחום סוקולוב, יצחק גרינבוים, יוסף הפטמן, אברהם לוינסון, יהושע טהון ורבים אחרים. הפרסומים הללו עברו משברים שונים, כלכליים ואידיאולוגיים, ונלחמו, ממש כמו בימינו, על קהל הקוראים, תוך התלבטות מתמדת לגבי אופיים, תכיפות הופעתם והתאמת רמתם האינטלקטואלית לקהל הקוראים הדינמי והלא-יציב. אין חדש תחת השמש. רב היה חלקם של העיתונים העבריים בהפצת הספר העברי, שראה עדנה בשנים שבין המלחמות, דבר המוצא את ביטויו בריבויָן של הוצאות הספרים העבריות, שרובן נוסדו ופעלו בורשה. ראויים לציון גם שפע כתבי העת העבריים, שהופיעו בעיקר מטעם התנועות הרעיוניות-הפוליטיות, כמו "העתיד" ו"השומר הצעיר", "העובד" ו"להבות", "ערכים" , "תחומים","סנה" (ירחון לספרות, למחקר ולענייני החיים), "לוח אחיאסף", "עלים לספרות ולמילה חופשית", "הסולל", "עמודים". בשנת 2010 אין בעולם היהודי כל כך הרבה כתבי עת איכותיים.
אף כי חלק מהעיתונים וכתבי העת העבריים לא האריכו ימים, מעוררת הופעתם השתאות והערכה. הם התמידו במאמציהם לשמור על רמה אינטלקטואלית ואמנותית גבוהה, העדיפו שלא להתפשר על האיכות ולא נכנעו לאופנות ולמכנים המשותפים התרבותיים הנמוכים – שיכלו, אולי, להגדיל את מספר קוראיהם. העברית הנדפסת בשלל הפרסומים הללו מעוררת קנאה לאור התדלדלותה ושקיעתה של השפה בימינו. אכן, עברית נפלאה, בהירה, עשירה ומגוונת. לדאבון הלב נעלמה העברית הנפלאה הזאת יחד עם היעלמותם של העיתונים וכתבי העת העבריים שהופיעו בפולין בין שתי המלחמות.
עוד ראוי לציון בחלק זה של הכרך המאמר המשובח על הסטודיו הדרמטי בוילנה והצגותיו, מאמר חובה לכל שוחר תיאטרון.
החלק השני של הכרך מוקדש ליצירה התרבותית ביידיש. כאן נציין את מאמרו של חנא שמרוק על התפתחותו ותולדותיו של המרכז של ספרות יידיש בורשה, שהיה בעל משקל ומשמעות בחיי היצירה הרוחנית של יהודי פולין וזכה לקהל קוראים גדול ונאמן. מרכז זה הושפע מאישיותו ומכישרונותיו הברוכים של יוצר ענק, י"ל פרץ, מגדולי הסופרים בעת החדשה. הודות לפרץ, הפכה ורשה למרכז העיקרי והשופע יצירה של ספרות היידיש במאה העשרים.
עוד בחלק זה – מאמרו של אברהם נוברשטרן על קבוצת "יונג-וילנע", פעילותה ומשקלה, מאמרו של יחיאל שיינטוך על מחזותיו ההיסטוריים של אהרון צייטלין העוסקים בתולדות יהודי פולין ומאמרו המקיף והמצוין של נתן כהן על "איגוד הסופרים והעיתונאים בורשה", שהיה לאגדה עוד בזמן קיומו, ושמשכנו ברחוב טלומצקה 13 היה אבן שואבת לסופרים, משוררים, עיתונאים, מחזאים ואנשי רוח יהודים מכל רחבי פולין.
בחלק השלישי בולט מאמרה המעמיק של אוגניה פרוקופ-ינייץ: "התיתכן שירה פולנית- יהודית", העוסק בספרות הפולנית ובתרבות היהודית בפולין שאחרי תקופת ההשכלה, ועוד מומלץ מאמרה של רות שנפלד על יצירתו של רומן ברנדשטטר.
