מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

סיפורה של הקהילה היהודית בוויסבאדן

העיר ויסבאדן (Wiesbaden), בירת מדינת הסן שבמרכז גרמניה, ידועה כאתר מרחצאות כבר מהתקופה הרומית. יהודים החלו להתיישב במקום במאה ה-17 עקב עיסוקם במרחצאות. עם הזמן התפתחה הקהילה היהודית בעיר, ובמאה ה-19 פנתה רובה לכיוון הרפורמה בדת. בתקופה זו נפרד מעליה ציבור אורתודוקסי והקים קהילה נפרדת.

בין מלחמות העולם הוקמו בוויסבאדן מוסדות חינוך יהודיים, מוסדות ציוניים ואגודות רפואה וסעד. כמו כן היו יהודי ויסבאדן שותפים פעילים בחיי הכלכלה, התרבות והספורט של העיר.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה חיו בוויסבאדן כ-2,700 יהודים. גם בתקופת השלטון הנאצי המשיכו יהודי ויסבאדן לקיים פעילות חינוכית כללית ויהודית, וכן פעילות תרבותית, למרות המגבלות שהשיתו עליהם השלטונות. יהודי ויסבאדן הגיבו לעליית הנאצים בהגברת הסיוע הקהילתי ליהודים נזקקים שפוטרו ממשרותיהם ונושלו מעסקיהם, לנזקקים, לחולים ולקשישים, וכן בייעוץ ליהודים בני העיר שביקשו להגר מגרמניה.

בליל הבדולח נהרסו בתי הכנסת בוויסבאדן, מאות מיהודי העיר נעצרו ועשרות מהם נספו. בתחילת מלחמת העולם השניה רוכזו יהודי העיר בצפיפות ב"בתי יהודים" בעיר. באביב 1942 הצטוו היהודים לסמן את פתחי בתיהם במגן דוד צהוב, ועד יוני 1942 גורשו כמעט כולם למחנות ההשמדה בפולין.

קהילת יהודי ויסבאדן עד המאה ה-20

קהילת יהודי ויסבאדן עד המאה ה-20

במסמכים היסטוריים מהמאה ה-14 מוזכר קיומם של יהודים בוויסבאדן (Wiesbaden), בירת דוכסות נסאו. במאה ה-16 התיישבו משפחות יהודיות בשלושה רחובות שכונו "סמטת היהודים". ויסבאדן היתה אתר מרחצאות ידוע עוד בתקופה הרומית, ויהודים שהגיעו אליה להתרפא זכו ב"סמטת היהודים" לאכסניה, בתי מרחץ ומזון כשר. בתחילת המאה ה-17 הגיעו יהודים נוספים לעיר. כעבור...
לקריאה נוספת...
הקהילה היהודית בוויסבאדן בתחילת המאה ה-20

הקהילה היהודית בוויסבאדן בתחילת המאה ה-20

בראשית המאה ה-20 נמשך שגשוגה של קהילת ויסבאדן (Wiesbaden). בעיר הוקמה פנימיה יהודית פרטית לבנות ונפתחה אגודה שהקימה בית חולים יהודי ומרפאה. המרפאה קמה בחדרים שכורים ועברה לבית שנרכש בעזרת תרומות. אדולף פרידמן, מעוזריו של הרצל, קיים בעיר פעילות ציונית. עוד הוקם ארגון גג לסעד, ובו אגודת נשים שסייעה בייעוץ מקצועי, מעון יום לילדים, מרכז איסוף...
לקריאה נוספת...
סדר פסח, 15 באפריל 1938, בביתם של הלנה ורודולף שוורץ, ויסבאדן

יהודי ויסבאדן בראשית תקופת השלטון הנאצי ועד פוגרום ליל הבדולח

ב-1933 היו בוויסבאדן (Wiesbaden) כ-2,700 יהודים - פחות מ-2% מאוכלוסיית העיר. תושבים העיר הצביעו לנאצים יותר מאשר כלל תושבי גרמניה, באופן יחסי. בבחירות של מרס 1933 זכו הנאצים במחצית ממושבי מועצת העיר.
לקריאה נוספת...
הכנות לגירוש יהודי ויסבאדן והסביבה, סוף אוגוסט 1942. יהודים בחצר בית הכנסת האורתודוקסי בפרידריכשטרסה עומדים בתור לרישום.

יהודי ויסבאדן מליל הבדולח ועד חיסול הקהילה

אחרי ליל הבדולח עברה עבודת הסעד בוויסבאדן (Wiesbaden) לידי הנציגות הארצית של יהודי גרמניה. תפילה בציבור נמשכה בבית הספר היהודי שלא נפגע, ומאוחר יותר התקיימה בבית הכנסת האורתודוקסי. במאי 1939 נותרו בוויסבאדן 1,225 יהודים – פחות ממחצית מהיהודים שהיו בעיר ב-1933 – ועוד מאות יהודים חסרי דת, מומרים ויהודים למחצה או לרביע, תוצאת נישואי תערובת...
לקריאה נוספת...