תכנן את הביקור שלך ביד ושם

test

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

חדש ביד ושם:
חוויה אורקולית בבקעת הקהילות
תיאטרון "לגעת בזיכרון"

Instagram

YouTube

Blog

הקהילה היהודית בוויסבאדן בתחילת המאה ה-20

בראשית המאה ה-20 נמשך שגשוגה של קהילת ויסבאדן (Wiesbaden). בעיר הוקמה פנימיה יהודית פרטית לבנות ונפתחה אגודה שהקימה בית חולים יהודי ומרפאה. המרפאה קמה בחדרים שכורים ועברה לבית שנרכש בעזרת תרומות. אדולף פרידמן, מעוזריו של הרצל, קיים בעיר פעילות ציונית. עוד הוקם ארגון גג לסעד, ובו אגודת נשים שסייעה בייעוץ מקצועי, מעון יום לילדים, מרכז איסוף בגדים, אגודת קייטנות לילדים, אגודה לטיפוח המלאכה בקרב יהודים ומוסדות "הכנסת אורחים" ו"עזרת יתומים". לשכת "בני ברית" בוויסבאדן הקימה בעיר בית זקנים ומסעדה כשרה מסובסדת, בה סעדו מדי יום עשרות סועדים מעוטי יכולת. הקהילה החזיקה שני בתי עלמין – ישן וחדש.

Share

במלחמת העולם הראשונה נפלו 57 יהודים מקהילת ויסבאדן כחיילים בשורות צבא גרמניה. שמותיהם נחקקו על מצבה שהוקמה בבית הקברות היהודי בעיר. יהודים אחרים בני העיר זכו לקידום ולאותות הצטיינות על פועלם במלחמה.

ב-1925 היו בוויסבאדן כ-3,000 יהודים, כ-3% מאוכלוסיית העיר. שליש מהם הגיעו ממזרח אירופה, ורובם היו ללא אזרחות גרמנית. הם הקדימו להינשא, הולידו ילדים רבים והורידו את הגיל הממוצע בקהילה. רובם היו בקהילה הראשית והיו להם נציגים בוועד הקהילה. הם קיימו מניינים נפרדים וארגון לעזרה הדדית וללימודי יהדות שהיה מקורב לתנועה הציונית ונהנה מתמיכת ועד הקהילה וראש הקהילה ד"ר פאול לצרוס. ב-1929 העניקה הקהילה זכות בחירה להם ולנשות הקהילה. לקהילה האורתודוקסית בראשות יוליוס כץ היו בית כנסת, בית ספר יסודי, חברה קדישא, בית עלמין ואגודת נשים, והיא העסיקה מורה, שוחט ושמש.

יהודי ויסבאדן השתתפו בחיי הכלכלה, התרבות והספורט של העיר. בעיר הוקם בית מדרש ללימודי היהדות בו פעלו פרנץ רוזנצווייג ומרטין בובר.

בבית הכנסת עמדה ספריה עשירה לרשות הלומדים. לצרוס, שהיה גם ממנהלי בית המדרש, הקפיד על כך שכל בני הנוער היהודים ילמדו לימודי דת ויהדות, ובכלל זה עברית. בסוף שנות העשרים למדו גם מבוגרים וילדים עברית בבית המדרש. ביוזמת לצרוס פתחה הקהילה מועדון נוער. התפילה בבית הכנסת התנהלה בליווי מוסיקה ומקהלה.

בעיר פעלו סניפי ארגונים יהודיים, בהם "האגודה המרכזית", "ברית חיילי החזית", האיגוד הרפורמי, המזרחי, ויצ"ו ואגודת ישראל. ב-1924 התכנסה בוויסבאדן ועידת ציוני גרמניה בהשתתפות נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים וייצמן ופעלו בה תנועות נוער. הגדולה בהן היתה "ארגון הנוער היהודי", שהיתה מקורבת ל"אגודה המרכזית". עוד פעלו סניפי "תכלת לבן", "הכוח" (נוסד ב-1926), "בית"ר" (1931), "קאמרדן" (1932), "בח"ד" (ברית חלוצים דתיים) ו"עזרא". מ-1927 עד אפריל 1933 הוציא לאור אחד מפעילי הקהילה בעיר שבועון חדשות יהודי.

במשבר הכלכלי בשנות ה-20 נפגעו רבים מבני הקהילה ותקציב הקהילה קוצץ, אם כי יהודים שעסקו במסחר הצליחו לשמור על מעמדם הכלכלי. ההסתה האנטישמית בוויסבאדן התגברה. ב-1926 החלה פעילות נאצית אנטישמית גלויה בוויסבאדן. ב-1930 התפרעו 300 נאצים באזור המרחצאות והשתלטו על בית קפה בטענה שהעירייה לא נתנה אולם לפעילותם. המשטרה פיזרה אותם בכוח ומנהיגיהם הועמדו לדין. לאחר מספר חודשים הכו פעילים נאצים את התעשיין היהודי אלפרד גרץ וגרמו לו זעזוע מוח. ב-1931 תקפו נאצים עובר אורח יהודי ובאותה שנה נשפט נאצי מקומי שצייר צלבי קרס על גדר בית הכנסת ונדון לחודש וחצי מאסר.