• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

רצח יהודי הבלקן וסלובקיה

גירוש יהודי הבלקן למחנות ההשמדה החל בקיץ 1941. בתחילה גורשו יהודי יוגוסלביה ואחריהם יהודי תרקיה, מקדוניה ויוון. יהודי בולגריה לא גורשו עקב לחץ מתנגדי הגירוש במדינה. יהודי סלובקיה גורשו בשני גלים, ב-1942 וב-1944.
לקריאה נוספת...

בולגריה

השלטונות הבולגריים, שסיפחו את חבלי תרקיה ומקדוניה מיוון ומיוגוסלוויה, עצרו ב-4 במרס 1943 את כל היהודים שישבו בחבלים הללו והעבירו אותם לשני מחנות מעצר. כעבור זמן קצר גורשו יהודי תרקיה בקרונות בקר, מלווים בשוטרים בולגרים, רוכזו בעיר הנמל לום שעל גדות הדנובה ונמסרו לידי הגרמנים. היהודים הועלו על ארבע ספינות קטנות וכעבור עשרה ימים הגיעו לווינה. מווינה הם נשלחו להשמדה במחנה המוות טרבלינקה. יהודי מקדוניה רוכזו בסקופיה והועברו בדרך היבשה לטרבלינקה. בסך הכל גורשו אל מותם 11,370 איש  מתרקיה ומקדוניה.

בו בזמן נערכה ממשלת בולגריה לביצוע הגירוש הראשון של יהודים מפלובדיב ומקיוסטנדיל (Kyustendil). עם היוודע תכנית הגירוש התארגנה קבוצה של חברי פרלמנט, ראשי הכנסייה ואישי ציבור כדי להפעיל לחץ על המלך וממשלתו. ב-24 במאי 1943 בוטלה התכנית לגירושם של 48,000 יהודי בולגריה.

יוון

הגירוש של יהודי יוון נערך בכמה שלבים. לאחר הגירוש מתרקיה ומקדוניה במרס 1943 נערכו בחודשים מרס-מאי 1943 הגירושים מסלוניקי וסביבתה שהיו תחת כיבוש גרמני. יהודי סלוניקי הושפלו, סומנו ורכושם נגזל ולקראת הגירוש רוכזו לזמן קצר בגטו שהוקם בעיר. בקיץ 1944 גורשו היהודים שחיו בשטחי יוון שהגרמנים השתלטו עליהם לאחר כניעת איטליה. כ-60,000 מכלל כ-77,000 יהודי יוון נספו בשואה, רובם במחנה אושוויץ-בירקנאו.

יוגוסלוויה

סרביה שהייתה חלק מיוגוסלוויה, נכבשה בידי הגרמנים באפריל 1941 וביולי 1941 פרץ בה מרד עממי. המימשל הגרמני המקומי כלא את הגברים היהודים במחנות, ובין ספטמבר לדצמבר 1941 הוציאם להורג. כ-8,000 נשים וילדים רוכזו במחנה סיימישטה בקרבת בלגרד ונרצחו במשך החודשים מרס-מאי 1942 באמצעות משאיות גז.

ממשלו של אנטה פווליץ' בקרואטיה העצמאית רצח מאות אלפי סרבים ומתנגדי שלטון. ביוני 1941 החל גירושם של יהודי זגרב אל מחנות הריכוז. באוגוסט גורשו יהודי בוסניה והרצגובינה. רוב המגורשים נרצחו כעבור זמן קצר. באוגוסט 1941 הוקם מדרום לזגרב מחנה יסנובץ (Jasenovac), שהיה הגדול במחנות הריכוז במדינה. מלבד 25,000 יהודים נרצחו שם מאות אלפי סרבים, אלפי רומה וסינטי (צוענים) וכן מתנגדי המשטר. המחנה חוסל בסוף אפריל 1945. כ-66,000 מכלל 80,000 יהודי יוגוסלוויה נרצחו.

סלובקיה
סלובקיה, שהייתה מדינה גרורה של גרמניה הנאצית, שיתפה פעולה באופן מעשי עם תכנית השילוחים למזרח, ויהודיה היו הראשונים שנרצחו במחנות מיידנק ואושוויץ-בירקנאו.
קבוצה יהודית מחתרתית למחצה בסלובקיה - "קבוצת העבודה" בראשותם של גיזי פליישמן והרב מיכאל דב וייסמנדל – ניסתה להציל יהודים, סלובקים ואחרים באמצעות תשלום כופר נפש. תכניתם נחלה הצלחה מועטה בלבד.

במשך שנת 1942 שולחו למחנות 58,000 מיהודי סלובקיה. בסוף 1942 הייתה הפוגה בגירושים והם חודשו בתום ההתקוממות הסלובקית (אוגוסט 1944). כ-70,000 מיהודי סלובקיה נספו בשואה. 25,000-30,000 מהם שרדו.