קהילת ינינה (Ioannina) היתה אחת הקהילות העתיקות ביוון, הקהילה הגדולה ביותר ביוון שבה היהודים דיברו יוונית ולא לאדינו. קהילת ינינה התפתחה בשנות השלטון העות'מני והיווני, ובשיאה, ערב מלחמת העולם השניה, מנתה כ-5,000 יהודים. רוב יהודי ינינה היו שומרי מסורת, והיו בקרבם משכילים וציונים, סוחרים ונדבנים, אנשי ספר ופעילי ציבור.
ערב השואה היגרו מינינה רבים מיהודיה, בעיקר לארץ ישראל ולארצות הברית. עם הכיבוש הנאצי בספטמבר 1943 נפגעה קהילת העיר קשות. אלפי יהודים ברחו מהעיר לדרום יוון. במרס 1944 גורשו יתר יהודי ינינה, כאלפיים נפש, למחנה ההשמדה אושוויץ. כמעט כולם נרצחו. לאחר השואה חזרו לינינה רק כ-160 יהודים.
זהו סיפורה של קהילת ינינה שביוון.
קהילת יהודי ינינה לפני השואה
קהילת ינינה (Ioannina), בירת מחוז אפירוס שבצפון מערב יוון, היא אחת העתיקות ביוון. בניגוד ליהודי סלוניקי ולאריסה שדיברו לאדינו, קהילה זו הייתה רומניוטית ודיברה יוונית. לפי אגדות עתיקות התיישבו ראשוני היהודים בינינה כבר בתקופת שלטונו של אלכסנדר הגדול במאה הרביעית לפני הספירה או לאחר חורבן הבית השני במאה הראשונה. עם זאת, רק מהמאה ה-14 יש עדויות...
לקריאה נוספת...
הכיבוש האיטלקי בינינה בתקופת מלחמת העולם השנייה
ערב פרוץ מלחמת יוון-איטליה באוקטובר 1940 גויסו יהודים מינינה (Ioannina) לצבא יוון. המגויסים היהודים מינינה היו מראשוני הלוחמים בשורות צבא יוון בחזית אלבניה, שנכבשה בידי איטליה שנה וחצי קודם לכן. חמישה מיהודי ינינה נפלו בקרבות ורבים אחרים נפצעו. מספר יהודים מינינה הגיעו לדרגות גבוהות בצבא יוון.
לקריאה נוספת...
הכיבוש הגרמני, האקציות בינינה והשמדתה של קהילת ינינה
ב-8 בספטמבר 1943 נכנעה איטליה לבעלות הברית והשליטה בינינה (Ioannina) עברה לידי הגרמנים. ב-22 בספטמבר מונה גנרל יורגן שטרופ, מפקד חטיבת האס-אס שדיכאה את מרד גטו ורשה, למפקד משטרת יוון. היהודים הצטוו להירשם באיומי עונש מוות למסרבים. בעיר הוכרז עוצר כל יום בין חמש אחר הצהריים לשבע בבוקר המחרת. היהודים נאלצו לספק לגרמנים מזון וציוד.
לקריאה נוספת...