• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

גבולות הייצוג של נושא השואה - קיץ 2010

"ספרות נושאת עדות לא רק כדי לשכפל או לרשום אירועים, אלא כדי לעשות את ההיסטוריה נגישה למעשה הדמיון, שאי – זמינותו ההיסטורית היא שעוררה ואיפשרה שואה".
(שושנה פלמן ודורי לאוב, עדות – משבר העדים בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה, רסלינג, תל אביב 2008, עמ' 110)

לספרות  בפרט, ולאמנות בכלל, יש את היכולת לפתח את יכולת הדמיון לתפוס את ההיסטוריה. כלי הביטוי האמנותיים המצויים בידנו משפיעים השפעה ניכרת על התכנים בכללותם, ושימוש במגוון של כלים מעשיר ומספק רבדים אליהם השיח ההיסטורי לבדו לא מגיע. השאלה העולה אל מול אמירה זו ואל מול מציאותן של יצירות אמנות ממדיומים שונים העוסקים בשואה, היא האם ראוי והאם ניתן להתוות אמות מידה לייצוג "הולם" של נושא השואה. בגיליון הנוכחי של "זיקה" בחרנו להתמקד בשאלה זו. למרות העובדה שבהתאם לתפיסתנו החינוכית עבודתנו בבית הספר המרכזי להוראת השואה מבוססת על מקורות היסטוריים מוצקים, ראינו לנכון לבחון גם את נושא האמנות מנקודת מבט שונה במקצת. מאחר שבבסיס האמנות עומדת הקביעה שמעבר למעשה היצירה עצמו אין לה גבולות או חוקים, ניתן למצוא במסגרתה ייצוגים לשואה שאינם מבוססים תמיד על מקורות או עובדות היסטוריים. ייצוגים אלה הבאים לידי ביטוי בספרות, אמנות פלסטית, קולנוע ועוד, מכילים את נקודת מבטם ופרשנותם של האמנים עצמם, אשר אינם מגבילים עצמם, ואף אינם צריכים לעשות כך, מעצם הגדרת האמנות, לחוקי הדיסיפלינה ההיסטורית. ייצוגים רבים מאלה זכו וזוכים לעניין מחקרי, חינוכי וציבורי וככאלה, בחרנו לעסוק בהם בגיליון זה. 

קריאה מהנה, מערכת העיתון

גבולות ייצוג השואה

גבולות ייצוג השואה

המושג "גבול" סותר לחלוטין את מהותה של האמנות. אמנות טהורה נענית לחוק אחד בלבד: ליצור, להפיק, ולהפעיל את כוח הדמיון ללא הגבלה. אם כן, איך עלינו, כקהל צופים וכאנשי חינוך, להגיב לייצוגים אמנותיים שמאתגרים במתכוון את חוש השיפוט שלנו ביחס לראוי ולמותר בייצוגן הוויזואלי של חוויות טראומתיות? האם כשמדובר בזיכרון של חוויה כל כך רגישה ומכאיבה...
לקריאה נוספת...
הגב' חביבה פלד-כרמלי, אוצרת בכירה לחפצים, מנהלת מחלקת חפצים, מוזיאון יד ושם

ראיון עם חביבה פלד-כרמלי, אוצרת בכירה לחפצים, אגף המוזיאונים, ומיכאל טל, אוצר ומנהל מחלקת החפצים, אגף המוזיאונים והמערך

במסגרת מדור 'חפצים לדעת' בחרנו בגיליון זה לראיין את מנהלת מחלקת החפצים במוזיאון יד ושם, הגברת חביבה פלד-כרמלי, ואת מר מיכאל טל, אוצר במחלקת החפצים, בנוגע לשאלת גבולות ייצוג השואה, והדרך בה מתבטא העיסוק בשאלה זו במחלקת החפצים.במוזיאון ההיסטורי ובתערוכות השונות ביד ושם מוצגים לצד התצלומים והמסמכים, חפצים רבים. מה החשיבות של השימוש...
לקריאה נוספת...
שיחה עם מישל קישקה, קריקטוריסט ומאייר

שיחה עם מישל קישקה, קריקטוריסט ומאייר

מישל קישקה הוא קריקטוריסט ומאייר ישראלי. יליד בלגיה, בן לניצולי שואה, עלה לארץ בשנות השבעים, למד ומלמד ב"בצלאל" ומתגורר בירושלים. מכהן כיו"ר איגוד הקריקטוריסטים בישראל, ופעיל בארגון הבין-לאומי "קריקטוריסטים למען שלום". פגשנו אותו לשיחה על היותו אמן בן הדור השני לשואה ועל ייצוגי השואה בקומיקס.נולדת להורים ניצולי שואה....
לקריאה נוספת...
כריסטינה היקרה – יצירתו של שמחה שירמן

כריסטינה היקרה – יצירתו של שמחה שירמן

אדם חמוש במצלמה נכנס לאחד הביתנים באושוויץ. מאוחר יותר הוא יכתוב כי אינו זוכר את מספרו של הביתן, רק שלוש שורות ארוכות של אלפי דיוקנאות, מתוכם תפס את מבטו זה של כריסטינה. הוא שולף את מצלמתו ובאחת מנציח את תמונתה של כריסטינה על גבי סרט הצילום.הצילום הומצא על ידי חמישה אנשים שונים, שלא ידעו זה על זה מאז תחילת המאה ה-19. יחד עם זאת, באופן פומבי...
לקריאה נוספת...