• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ילדות ונעורים בתקופת השואה - אביב 2009

ברוכים הבאים לגיליון ה-18 של "זיקה" – העיתון המקוון של בית הספר המרכזי להוראת השואה. הגיליון הנוכחי, המוקדש לילדות ולנעורים בתקופת השואה, הוא ניסיון לגשת לעולם זה דרך מגוון רחב של חומרים, ביניהם: פעילות חינוכית שבמרכזה שירי ערש, המהווים עדות למאבק עיקש של הורים להעניק לילדיהם אי של בטחון ושלווה בעולם מתפורר; יומנה של הנערה תמרה ברגסון, שנאחזה בכוח המילים בבואה להתמודד עם האובדן, האימה והכאב; עבור הצייר, יהודה בקון, היו אלה המכחול והפלטה שעזרו לו "לספר בשפה שלו" את שעבר. אל פיסות זיכרון אלה ואחרות תתוודעו דרך המדורים השונים.

ילדות נשכחת

ילדות נשכחת

"במשך שנים חלקו נשים וילדים את אותו ארון סגור בתחום מדעי המדינה. לפני שנים ספורות החלו הנשים להקים קול צעקה ומיעוט מהן שוחרר...הילדים, למעט מקרים מיוחדים נותרים אילמים ובלתי נראים .... הם הועברו למרחב קונספטואלי (שלכאורה משקף מציאות חברתית) שהוכרז כמרחב א-פוליטי. המחקר הפוליטי של ילדות נותר בחיתוליו."1בסוגי השיח השונים - פוליטי,...
לקריאה נוספת...
שיחה עם הצייר יהודה בקון, ניצול שואה

שיחה עם הצייר יהודה בקון, ניצול שואה

הצייר יהודה בקון נולד ב – 1929 במורבסקה אוסטראו, צ'כוסלובקיה למשפחה יהודית ציונית מסורתית. אביו, ישראל בקון, היה בעליו של בית חרושת לעורות. אמו, אתל בקון לבית גרוס, ושתי אחיות: חנה ובלה רבקה. בשנת 1942, כשהוא בן 13, גורש בקון לטרזין, שם למד אצל האמנים אוטו אונגר, בדריך פריטה ולאו הס. בשנת 1943 הוא גורש לאושוויץ שם שהה במשך שישה חודשים במחנה...
לקריאה נוספת...
 מערך שיעור בנושא הקשריות

 מערך שיעור בנושא הקשריות

מיועד לתלמידי החטיבה העליונה
משך הפעילות: שעה וחצי
מערך שיעור ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

בשיעור זה נתמקד בקבוצה מיוחדת במינה מתוך כלל הלוחמים והמורדים, בקבוצת הקשריות. כבר בימי ראשית הכיבוש הנאצי (ועוד קודם לכן, כפי שיפורט בהמשך) שימשו הקשריות בתפקידן והמשיכו ביתר שאת עד סוף המלחמה. את התפקיד מילאו נערות ונשים צעירות...
לקריאה נוספת...
שירי ערש לפני השואה ובמהלכה

שירי ערש לפני השואה ובמהלכה

מיועד לתלמידי בתי הספר היסודיים
משך הטקס: כ-45 דקות

הרגע שבו האם מיישנת את פעוטה בשיר ערש מאפיין תרבויות רבות, והוא רגע אוניברסלי שבו האם מביעה את תקוותיה לעתידו של הפעוט, חושפת את דאגותיה וחששותיה. בכך, שירי הערש משקפים את תקופתם ומעידים עליה. זהו רגע של אינטימיות רכה בין ההורה לילד. שירי הערש ליוו את האימהות והילדים היהודיים...
לקריאה נוספת...
מעבר לתמונה: אהבתה של הנערה תמרה לזרסון

מעבר לתמונה: אהבתה של הנערה תמרה לזרסון

בהקדמה לספרו אמנות האהבה, פותח אריך פרום, פסיכואנליטיקן ופילוסוף יהודי,1 בדברי אזהרה:"הקריאה בספר זה סופה לאכזב כל אדם המבקש לו דרך קלה באמנות האהבה. ספר זה מכוון להוכיח כי האהבה איננה חוויה שכל אדם מסוגל להתנסות בה, ותהי רמת בגרותו אשר תהיה"2.הקורא את "יומנה של תמרה" מגלה כי תמרה לזרסון, נערה צעירה מגטו קובנה שבליטא, חוותה...
לקריאה נוספת...
פיסת הדגל השמורה באוסף החפצים של מוזיאון יד ושם

חלק מדגל "מכבי הצעיר" של חוות ההכשרה לבני נוער יהודים בגרמניה, שאותו הצליחה אנליזה בורינסקי להביא עמה לארץ ישראל בסיום המלחמה

ערב הגירוש למחנות הריכוז וההשמדה נערך בהשתתפות בני הנוער והמדריכים בחוות ההכשרה של תנועת "מכבי צעיר" ליד העיירה ארנסדורף (Ahrensdorf) בגרמניה, טקס שבו נגזר דגל ההכשרה לשנים-עשר חלקים שחולקו בין מדריכי ההכשרה. הם התחייבו להיפגש מחדש בארץ ישראל ולאחד את חלקי הדגל ליחידה אחת. מבין שנים-עשר המדריכים שרדו את השואה שלושה, בהם אנליזה בורינסקי,...
לקריאה נוספת...