הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
קשה למסור בפרטי פרטים את תולדות ייסודו של היודנראט. העמדנו לעצמנו תפקיד אחד: לצרף לעבודה בני אדם חשובים, הגונים וחרוצים - אנשי-חיל. בני-אדם באלה מצויים אצלנו ולא אהלל אותם כאן, אבל מקצת שבחו בפניו: את אינז' [=מהנדס] ברש, שהוא גם מנהל התעשייה, המצוין בכשרונות גדולים ובמרץ לא-רגיל - הכל יודעים ומכבדים. ואמנם שוכנעו השלטונות שאנו פועלים בלא טובת הנאה לעצמנו, והיחס כלפינו נעשה במשך הזמן מניח את הדעת: כידוע לכם, הועברו הרבה גזירות, מפני שהדיעה על עבודתנו טובה היתה... התעשייה התפתחה - כידוע לכם - וערכה בשביל הגיטו גדול כל-כך, שראינו צורך, כי בראש התעשייה יעמוד אינז' ברש, ודבר זה העלה קרננו בעיני השלטונות. כיום, לאחר שנה של פעולה קשה אבל רבת-ברכה, משמתקרבת שנה חדשה, אנו מתפללים בראש-השנה הזה: "זכרנו לחיים! שלא יטשנו [=ייטוש אותנו] השי"ת [השם יתברך] להבא, שיהא לאל ידנו לעשות את תפקידנו לתועלתו ולאושרו של הציבור כולו" .
אינז' ברש: לא יכולנו לפסוח על התאריך של היום ולא להיפגש, כדי לשיח לפחות עם האנשים הקרובים ביותר. אין בנמצא כוח-תיאור - לא של אמן, לא של סופר ולא של צייר - שיהיה בידו למסור מה שעבר עלינו ב-365 הימים. אין אנו בעצמנו מאמינים, ודומה שלעתיד לבוא איש לא יאמין – למה שאירע בתקופה זו. מזל הוא, שאין לחזות את העתיד מראש, שאילו כן – לא היינו חיים ומגיעים לחיזיון הזה. אילו ביקשתי להעלות כאן את רשימת הצרות - אפילו לא לתארן, אלא למנותן בלבד - היה דבר זה נמשך זמן רב, רב מאוד. לא אמנה אלא את המאורעות העגומים והלא-צפויים ביותר... בקיצור - לא היה לנו אפילו יום אחד של מנוחה בלי אימת סכנה. הרבה גזירות נתבטלו - כידוע - בזכות מעשינו. הרבה מעשים חיוביים פעלנו:
1. בתי-החרושת שלנו, שפעמים הרבה יצרו "יש מאין", עוררו התפעלות בלב השונאים; 2. התערוכה שמחוץ לגיטו מוכיחה תמיד את הישגנו ואת כושרנו להשיג הישגים; 3. עם זה העמדנו רשת-חינוך ובתי ספר מקצועיים; 4. העזרה הסוציאלית שלנו... בתי-החולים וכיו"ב, עולים פי-כמה בהיקפם על מוסדות דומים שהיו לנו לפני המלחמה; 5. גני-הירקות שלנו ושאר מפעלים כגון אלו מוכיחים שהיהודים הם אלמנט מועיל מאוד.
יש דיעות מדיעות שונות על פעילותו של היודנראט, אבל צריך להביא בחשבון את מצבו של היודנראט. הרי אנו בני-הערובה הערבים לכל המתרחש בגיטו. ומה משמעותו של דבר זה - הלא אתם יודעים על-פי הנעשה בערים אחרות. חברי הנשיאות הלא שערותיהם הלבינו במשך הזמן הזה. פעולת הנשיאות במסירות הנפש, הלא אין לספרה במלים. אם נזכה ונחיה, יהא צורך לכתוב על כך ספרים שלמים. [...] אמת, אין מקום לאופטימיזם בגיטו, אבל כשאני סוקר את הדרך שעברנו בה ואת מטעננו, בטוח אני שנביא את גיטו ביאליסטוק לגמר של אושר .
נחמן בלומנטל, דרכו של יודנראט: תעודות מגיטו ביאליסטוק, יד ושם, ירושלים, תשכג, עמ' 214-220.