הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
נילי מנק (Menek)
למקרה שלא תמצאו את
הגלויה ההיא, אני כותבת עוד אחת.
אני מונה את התחנות :
קרנשניצה (Krasnice), קלובוך (Klobuch), ורנצ'יצה (Wrenczyca),
(חמש לפנות בוקר), נובה הרבי (Nowe Herby) סלה... [ סטלהמר?] (Stalhamer)
...טרנוביץ (Taranowitz) בשעה 07:30 המתנה עד 08:30
רדזין (Radzin)..., פייה [?Piechow],
בירקנהיים (Birkenheim) גרוסה דומברובסקה (Grosa Dabrowska),
קרולבסקה הוטה (Krolewska Huta) בשעה 09:30
הנסיעה טובה מאוד.
אנחנו שרים כל הזמן את השירים שלנו
יש כאן איזשהו רוויזיוניסט צעיר
עם המשפוחה שלו והם
עוזרים לנו.
אושוויץ (Auszwitz) בשעה 10:30
השעה 12:00. צריפי עץ ענקיים.
אנחנו לא יודעים איזו תחנה היא זו.
לחוד גברים
ונשים. ילדים גם
יש כאן וגם זקנים. נראים
טוב.
נילי [נצח ישראל לא ישקר]
חזק ואמץ
רחל
רחל ביהם (1924), חברת בתנועת "חזית הנוער הציוני", גורשה למחנה ההשמדה אושוויץ באוגוסט 1944. חבר התנועה, "מנק" (Menek) - מנדל הייטלר (לימים, מנחם הרטל), שהוטל עליו לנקות את קרונות המגורשים, ליווה אותה לתחנת הרכבת במרישין (Marysin) והשניים סיכמו כי תטמין בקרון פתקים המתארים את מסלול הנסיעה. לאחר שהרכבת שבה מאושוויץ לגטו לודז', מצא מנק את הפתק שהטמינה רחל בקרון, בו מנתה את שמות התחנות, זמני ההגעה ומצב רוחם של המגורשים. רחל ביהם נרצחה.
להרחבה: מיכל אונגר, הגטו האחרון: החיים בגטו לודז' 1940-1944, יד ושם 1995, עמ' 184.