הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
אלישבע בינדר, בת 21 מסטניסלבוב, הותירה אחריה יומן הכתוב בשפה הפולנית, על גבי 61 עמודי מחברת תלמיד. יומנה של אלישבע מתאר את חייה בגטו סטניסלבוב בין ה-23 בדצמבר 1941 ונקטע ב-18 ליולי 1942. אין ספק שאלישבע נרצחה בשואה, קרוב לוודאי שקטיעת היומן באמצע הסיפור, באמצע המשפט, מציינת את תאריך מותה. ייתכן שנרצחה בטבח שנערך בגטו בימים אלו באמתלה שיהודי הכה שוטר אוקראיני, בו נרצחו כאלף אנשים כולל יו"ר היודנראט - גולדשטיין.
12/1/1942; יום ב'
שלושה חודשים מפרידים מיום השני ההוא, 12 באוקטובר 1941. שלושה חודשים מהפוגרום הנורא. לא!
מהטבח העצום שהתחולל בעירנו. לפני שלושה חודשים הייתה קיימת עדיין משפחת גפירשטיין. צבייקה שמחה עדיין עם הוריה, למטילדה היו הורים, לסיומקה - אחותה ומשפחתה, לז'יהבה מספר רב של דודות ואחיינים, לגוסטה היה אב ולי- חוג מכרים גדול בהרבה. במה מדובר. בשום אופן אני לא יכולה אותם, כלומר את כל אלה לכלול ברשימה הזאת. היו - חיו. היום העיר ענייה ב-12,000 יהודים והחיים ממשיכים הלאה. פיאסצקי אומר: "החיים לא שווים. הם מתחילים ונגמרים" איזה נונסנס! על זה נבנה קסם החיים כשלפניך אימת מוות כזה. והמשכב האחרון המשותף. אני לא יכולה לכתוב על זה היום, זה קם בי לתחייה בצורה כואבת ומוחשית מדי.
מהטבח העצום שהתחולל בעירנו. לפני שלושה חודשים הייתה קיימת עדיין משפחת גפירשטיין. צבייקה שמחה עדיין עם הוריה, למטילדה היו הורים, לסיומקה - אחותה ומשפחתה, לז'יהבה מספר רב של דודות ואחיינים, לגוסטה היה אב ולי- חוג מכרים גדול בהרבה. במה מדובר. בשום אופן אני לא יכולה אותם, כלומר את כל אלה לכלול ברשימה הזאת. היו - חיו. היום העיר ענייה ב-12,000 יהודים והחיים ממשיכים הלאה. פיאסצקי אומר: "החיים לא שווים. הם מתחילים ונגמרים" איזה נונסנס! על זה נבנה קסם החיים כשלפניך אימת מוות כזה. והמשכב האחרון המשותף. אני לא יכולה לכתוב על זה היום, זה קם בי לתחייה בצורה כואבת ומוחשית מדי.