ב-15 במאי 1943 כינס גנס את ראשי קבוצות העבודה והשוטרים ודיווח כי הגטו בסכנה:
"הייתי בימים אלה בגסטאפו ושוחחתי עם ראש ה-אס-דה (SD). דיברתי עמו על אקדחים וחייב אני לומר לכם שאין הוא שוטה כלל. הוא אמר: הגטו נחוץ מאוד מבחינה משקית, אבל אם תסתכנו כמו טפשים ואם תעמוד על הפרק שאלת הבטחון, מחה אמחה אתכם... לשם מה הזעקתי אתכם? משום שהיום שוב אסרו יהודי בעבור שרצה לקנות אקדח. אינני יודע כיצד יסתיים העניין... אפשר שיקחו את כל הזקנים מבני 60 ומעלה או את כל הילדים... אין הדבר כדאי. כל עוד הגטו הוא גטו נעשה אנו – אלה הנושאים באחריות – את כל מה שאפשר לעשות כדי לשמור על הגטו מפני רעה... עלינו להשגיח איש על אחיו, ואם ימצאו חמומי מח, מחובתכם להודיע למשטרה."
רוז'קה קורצ'אק, להבות באפר, מורשת וספריית פועלים, 1965, עמ' 366-367.