הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
יום שני 21.12.1941
"... לא, בחג החנוכה לא היו נרות. הסמל היהודי, מסורתנו החביבה, לא בא לנפשנו. לא היו נרות, אבל בלבבנו גדלה אש אהבה ותקוה, שזה לא יחזור כבר בתולדותינו, העם היהודי לא יהיה יותר כה עני שלא יוכל להדליק נרות ובארץ זרה, ארץ רעה מאלה קנאה בשבילנו.
הדלקנו נרות רק ביום ראשון ואחרון, כדי לדעת שהיום חנוכה. אבל מלבד זה הרגשתי רגש עמוק וחם, שזהו סמל רצוננו, שבאהבה וקול פנימי קרא חזק: "חג החנוכה". חנוכה כזאת היתה הפעם הראשונה בחיי."
דוד יעקבוביץ, ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ' 308