" י"ד אייר ת"ש: בשעת התפילה תקפו עלי הגעגועים לאבא. ראיתי ילדים עומדים ליד אביהם, ומה שאינם יודעים בתפילה אז אבא מראה להם, ואני מי יראה לי [...] מעולם לא היה לי עצוב כל כך כמו היום בשעת התפילה. מתי יכול היה להיות לי עצוב כל כך? יתן אלוקים שאבא יחזור במהרה ובשלום."
דוד רובינוביץ, יומנו של הנער דוד רובינוביץ, תל אביב 1970, עמ' 58, 66.