טאיסיה (טאיסה) מלניק גדלה בכפר מיכאמפול באוקראינה, בת בכורה לאלכסנדרה ודימיטרי מלניק ואחות לוויקטור, גלינה ולולה.
בשנות ה-30, בזמן הטיהורים של סטלין, גורש דימיטרי מלניק לסיביר ולא שב. אלכסנדרה נאלצה לגדל לבדה את ארבעת ילדיה. סבלה האישי של אלכסנדרה גרם לה להזדהות עם נרדפים אחרים. ביוני 1941 נכבש האזור בידי הצבא הגרמני במסגרת מבצע ברברוסה. בדצמבר 1941, לאחר שאלכסנדרה שמעה מסוניה בֶּרשְטיין, בת כיתתה וחברתה של בתה טאיסה, על חיסול אחד משני גטאות פּרוֹסְקוּרוֹב עם כל תושביו היהודים, נכנסה ביוזמתה לגטו, אל פאינה ברשטיין, אמה של סוניה, והזמינה אותה למצוא מחסה בביתה עד שהסכנה תחלוף.
מלניק וילדיה טאיסה וּויקטור נסעו למחנה העבודה הגדול ליהודים בפרוסקורוב (היום חמֶלניצקי), ועזרו לברשטיין ולאמה פאינה לצאת משם בשלום. אלכסנדרה העניקה לשתיים מסתור בביתה, ובו הן שהו במשך 11 חודשים שבמהלכם הן יצאו לאוויר הצח רק לאחר רדת החשכה. על מנת לתמוך במשפחתה ובבני חסותה, החלה אלכסנדרה לייצר ולתקן בגדים, וזאת היא עשתה בעזרתה של פאינה. בתחילת 1942 הגיעה פוליה קרייזמן, אחותה של פאינה, לבית משפחת מלניק עם שלושת ילדיה הקטנים לאחר שנמלטה מגטו זינקוב שבאותו המחוז.
פוליה קרייזמן וילדיה שהו בבית משפחת מלניק כמה שבועות עד שטאיסה הצליחה להשיג עבורם מסמכים אוקראיניים שבעזרתם מצאה עבודה בקולחוז. לקראת סוף 1942 ערכו הגרמנים ושותפיהם אקציות חיסול בגטאות ובמחנות העבודה בפרוסקורוב והסביבה, וחיפשו יהודים שהסתתרו בקרב האוכלוסייה המקומית. קרייזמן וילדיה שרדו את המלחמה.
אלכסנדרה מלניק יצרה קשר עם שני גברים רוסים שהסכימו להעביר את ברנשטיין ואמה לאזור שבשליטת רומניה. הם עזבו את בית המשפחה בסוף אוקטובר של אותה שנה והתגוררו בגטו בעיירה מוגילב פודולסקי עד השחרור ב-19 במרץ 1944.
במהלך המלחמה פעלו אלכסנדרה מלניק וילדיה טאיסה וּויקטור כדי להציל את משפחות ברשטיין וקרייזמן ולסייע להן. על אף המחסור, חלקה משפחת מלניק את מזונה הדל עם היהודים שעליהם פרשה את חסותה. גם הסכנה המיידית לחיי בני משפחת מלניק לא הרתיעה את אם המשפחה מלחמול על היהודים הנזקקים ולהושיט להם יד.
לאחר המלחמה נישאה טאיסה לויקטור חרצ'נקו ונולדו להם שתי בנות, החיות כיום בניו זילנד ורוסיה. טאיסה עבדה כאחות בבית חולים, ובעלה ויקטור עבד כמהנדס. לאורך השנים נשמר הקשר בין טאיסה המצילה לבין חברתה סוניה ברשטיין הניצולה, שעלתה לישראל ב-1989.
ב-13 ביולי 1994 הכיר יד ושם באלכסנדרה מלניק ובילדיה, טאיסיה חרצ'נקו וּויקטור מלניק (סיפורו מובא באתר), כחסידי אומות העולם.
ב-1996 עלו טאיסה וּויקטור חרצ'נקו, שכבר פרשו לגמלאות, לישראל וקבעו את מושבם בבאר-שבע, שם התגוררה סוניה ברשטיין. שנה לאחר הגעתם ארצה נפטר ויקטור חרצ'נקו. ב-2007 עברה טאיסה להתגורר עם בתה בניו זילנד.
באחד בספטמבר 2019 הלכה טאיסיה חרצ'נקו לעולמה, שבועות ספורים לפני שמלאו לה 93. היא תוארה כאישה צנועה וחכמה. עם פטירתה, ועל פי בקשתה, העלתה בתה את אפרהּ לקבורה בישראל. טאיסה הובאה למנוחת עולמים לצד בעלה בבית הקברות הנוצרי בבאר שבע.
