"בכינו ביחד איתם"
- מתוך עדותה של סטפאניה סנייביץ' על רגעי הגעת האחים בוז'יה ופישל שמייגר אל ביתם
אנה סנייביץ', בעלה איוואן וילדיהם טטיאנה, פטרו, דריה וסטפאניה (סטפה) היו נוצרים אוונגליסטים שגרו בכפר יורובקה במחוז ז'יטומיר, שם הייתה בבעלותם חווה קטנה.
בשמונה ביולי 1941 כבשו הגרמנים את העיירה ליובר שבמחוז ז'יטומיר במסגרת מבצע ברברוסה. בסוף אוקטובר 1941 חוסל גטו ליובר, שהוקם כנראה ביולי אותה השנה. שוטרים אוקראינים שהגיעו לעיירה הוליכו את היהודים שנותרו במקום - קרוב ל-250 איש ואישה – למבנה בית יתומים בפסצ'נויה, ושם רצחו אותם.
באחד בנובמבר 1941 יצאה אנה סנייביץ' לשדה שליד הנהר והבחינה בשני ילדים מסתתרים בין השיחים. אלו היו האחים בוז'יה ופישל שמייגר, שנמלטו מליובר במהלך אקציה. היא ניגשה אליהם והבינה שהם יהודים. מחזותם היה ניכר שהם לא אכלו זמן רב, ובגדיהם שרצו כינים. אנה הזמינה את הילדים המבוהלים לביתה. בוז'יה סיפרה בבכי שמשפחתה נורתה, הוריה נרצחו, אולם היא ואחיה הצליחו להימלט. למשמע הדברים ולמראה הילדים הבוכים, פרצו הכול בבכי. איוואן, אבי המשפחה, חשש בתחילה מנוכחותם, אולם אשתו אנה הסתירה את שני הילדים בתנור הגדול שהיה בבית. רק לאחר שאיוואן נוכח לדעת שאכן יקשה לגלותם, הוא נתן את הסכמתו להסתרתם. במשך שלושה חודשים טיפלו כל בני משפחת סנייביץ' בבוזי'ה ובפישל בחשאי ומבלי שאיש בכפר ידע על נוכחותם. טטיאנה ודריה סנייביץ', שהיו קרובות בגילן לאחים היהודים, בילו איתם את זמנן הפנוי, ופיוטר לימד את פישל בן ה-13 טכניקות חקלאיות. בפברואר 1942 הצליח איוואן סנייביץ' להשיג לבוז'יה ולפישל מסמכי זהות בשמות האוקראיניים אנה ודמיטרי, וכן מסמכי נסיעה. למוחרת עזבו האח והאחות את ביתם של בני הזוג סנייביץ', ועברו לאזור שבו איש לא הכיר אותם. בוז'יה (תחת השם הבדוי אנה) ופישל (תחת השם הבדוי דמיטרי) שמייגר עבדו בכפר נידח בזהות שאולה. ב-1943 הצטוותה אנה לעבור ולעבוד בגרמניה, שם שרדה בזהות אוקראינית, בעוד שדמיטרי שרד באוקראינה תוך כדי מעבר בין משפחות שונות.
משפחת סנייביץ' העניקה מסתור וחום לבוז'יה ופישל שמייגר היהודים מתוך מניע הומניטרי ורגשות חמלה, למרות הסכנה לחייה ומבלי לקבל כל תמורה.
לאחר השחרור, בשנת 1945, התאחדו בוז'יה ופישל שמייגר והתגוררו באוקראינה. בשנות ה-90 הם עלו עם ילדיהם ונכדיהם לישראל, ובמשך כל השנים הם שמרו על קשר עם משפחת סנייביץ'.
פיוטר נישא לאולגה ולשניים נולדו שישה ילדים. הם התגורר בעיר רובנו, ולפרנסתו עסק פיוטר בבניית גגות.
ב-28 בפברואר 1993 הכיר יד ושם באיוואן ובאנה סנייביץ' כחסידי אומות העולם. ב-19 ביולי 1994 הכיר יד ושם בטטיאנה סנייביץ', בפטרו סנייביץ' ובדריה סנייביץ' כחסידי אומות העולם.
ב-2003 עלו פיוטר ואשתו אולגה לישראל והתיישבו בבאר שבע, שם גרה בתם רוזה, לא הרחק ממשפחתו של דמיטרי שמייגר.
ב-17 בדצמבר 2018 הלך פיוטר סנייביץ' לעולמו בגיל 92. הוא הובא למנוחות בבית העלמין החדש בבאר שבע.
