מלאדן התגורר עם הוריו, מריה ומלאדן, בלב הרובע היהודי בסופיה, שם ניהלו הוריו עסק שכלל מאפייה ומכולת. בית המשפחה היה תמיד פתוח ליהודים, והוא עצמו דיבר לאדינו. לו ולאחיו היו חברים יהודים רבים, ומלאדן הרגיש חלק בלתי נפרד מן הקהילה היהודית, שעימה גדל. גם אביו דיבר היטב לאדינו, וכוּנה בבולגרית טָטֶתוֹ – "האבא".
במרס 1941 כרתה בולגריה ברית עם גרמניה הנאצית הכריזה על חוקי גזע שחלו על אזרחיה היהודים, וגירשה גברים יהודים למחנות עבודה ברחבי הארץ. בסוף 1942 נדרשו היהודים לענוד מגן דוד על בגדם.
אחד הניצולים העיד על מקרה אחד מיני רבים שבהם נחלץ מלאדן להגן על יהודים שהותקפו. ב-1942 תקפה כנופיית בני נוער בולגרי פשיסטי ("בְּרָנִיצִי") חבורת נערים יהודים בשכונת היהודים בסופיה כאשר שוטר מקומי צופה באירוע מן הצד ולא נוקף אצבע. למקום הזדמן מלאדן, שנודע בכינוי "מגן הגטו" ובקיצור "מגן" ואף "מַגֶטוֹ". מלאדן, שהיה בלוויית חברתו היהודייה בוצ'ה בוחור אלקלעי ובלוויית חייל בצבא בולגריה, החל להכות את התוקפים, שנפוצו לכל עבר. השוטר המקומי הגיע בריצה עם אקדחו כדי לעצור את מלאדן. במהלך ההתגוששות בין השוטר, מלאדן וחברו החייל נשמט אקדחו של השוטר. במהומה שנוצרה נמלטו הנערים היהודים, בעוד שמלאדן נמלט מהמקום עם אקדחו של השוטר.
יהודים רבים הסתייעו במלאדן. ביניהם כאלה שנכלאו במחנות העבודה וחלו עקב התנאים הקשים ששררו בהם, ברחו ומצאו מקלט בביתו לפרקי זמן של ימים ואף שבועות. מלאדן סעד אותם, דאג להם לאוכל, זימן רופא בשעת הצורך ורכש עבורם תרופות מכיסו עד שהחלימו. פעמים רבות הוא מנע באופן אישי התקפות פיזיות על יהודים, וחצץ בינם לבין התוקפים או בינם לבין השוטרים הבולגרים שביקשו להרע להם. באחת הפעמים הוא אף נעצר בשל כך ושוחרר על ידי אביו. מלאדן הוביל יהודים שנמלטו ממחנות עבודה למקומות מקלט, העביר אוכל ליהודים, עזר בהכנת מסמכים מזויפים ושמר על קשר עם המסתתרים. בין הנעזרים בו היו ז'ק מרדכי, מאיר רוזנפלד, אליה סמואילוב סלקטר, פרימו סינטו ויוסף לוי.
ב-1943 נעצר מלאדן והואשם על ידי בית משפט צבאי בהכנת מסמכים כוזבים עבור אישה יהודייה שאפשרו לה לגור בסופיה, דבר שנאסר על יהודי בולגריה. הוא נידון לשנתיים מאסר, אולם שוחרר במהלך 1944, לאחר שריצה מחצית מעונשו. ב-1945, לאחר המלחמה, נשא מלאדן לאשה את אהובתו בוצ'ה אלקלעי, ולזוג נולדו שני ילדים.
ב-1948 ניסה מלאדן לעלות לישראל בזהות יהודית. תוכניתו כמעט צלחה והוא ומשפחתו כבר היו על הרכבת, שעמדה לצאת לדרכה, אולם פועל רכבת מקומי זיהה אותו. מלאדן ומשפחתו הורדו מן הרכבת, והוא נשפט לחצי שנת מאסר בגין התחזות.
לאחר המלחמה עבד מלאדן כנהג במפעל למזון עד לפרישתו לגמלאות. במהלך השנים הוא נותר בקשר חם עם חבריו היהודים בישראל, שאף ביקרו אותו בארצו. מלאדן ובוצ'ה נהגו להגיע לישראל לביקורים משפחתיים וחברתיים. ב-1989 עלו לישראל וקבעו את ביתם ביפו.
בין מלאדן ובוצ'ה שררה אהבה עזה במשך כל ימי חייהם. מלאדן אהב להאזין לרדיו, לשחק שח-מט, לרקוד ולבלות עם חבריו בני העדה הבולגרית ביפו, שאהבו אותו מאוד.
מלאדן – "מגן" - סייע ליהודים מתוך ידידות אמת ונאמנות, ותוך שסיכן את חייו ואת ביטחון משפחתו ללא קבלת תמורה. את משפחתו לדורותיה חינך על אהבת הזולת, רגישות לצורכי האחר והגשת עזרה לנזקק.
ב-11 בפברואר 1991 הכיר יד ושם במלאדן איוונוב כחסיד אומות העולם.
בשישה במרץ 2012 הלך מלאדן איוונוב לעולמו בגיל 89. הוא נטמן בבית העלמין קריית שאול.
