בשנות ה-30 התגוררה סטפנידה מיחאלאפ, בת למשפחת איכרים משגשגת שאדמתה הפרטית הולאמה על ידי הממשלה הסובייטית, בעיר בוברויסק שבמחוז מוגילב. השלטונות הסובייטיים עצרו את בעלה ב-1937, ובזמן הכיבוש הגרמני היא נותרה עם שתי בנותיה, גלינה בת ה-17 ונליה בת השבע. כעשר שנים לפני המלחמה הייתה סטפנידה מיודדת עם שכניה, משפחת מץ.
הצבא הגרמני כבש את בוברויסק ב-28 ביוני 1941 במסגרת מבצע ברברוסה. זמן קצר לאחר מכן העניקה סטפנידה צלב קטן לגניה מץ בת ה-22. בלילה שבו ריכזו הגרמנים את יהודי העיר, נמלטה גניה מביתה כשהיא עונדת את הצלב לצווארה, וכך גם שכנעה סיור גרמני שהיא אינה יהודייה. באותו לילה ברחה גניה לביתה של סטפנידה, שם קיבלה מקלט במשך שלושת החודשים הבאים. סטפנידה ובתה גלינה סיכנו את חייהן בעצם הסתרתה של גניה, במיוחד משום שביתן היה סמוך למפקדה הגרמנית ולתחנת המשטרה, וקצין גרמני התגורר עימן.
סטפנידה ובתה גלינה החביאו את גניה מץ במרתף. הן דאגו לכל צרכיה ואף הצליחו להשיג עבורה מסמכי זהות מזויפים שבעזרתם עברה גניה למינסק. שם היא חיה בזהות שאולה עד לשחרור העיר בשלושה ביולי 1944.
עם סיום המלחמה עברה גניה מץ לסרטוב שברוסיה, ומשם התכתבה עם משפחת מיחאלאפ עד מותה בשנת 1987.
אחרי המלחמה המשיכה גלינה לגור בבוברויסק, נישאה לאנדרי, שעבד כיערן, ואילו היא עבדה כמורה.
בשישה בפברואר 1994 הכיר יד ושם בסטפנידה מיחאלאפ ובבתה גלינה מיחאלאפ כחסידות אומות העולם.
לישראל עלתה גלינה בשנת 2000, בעקבות בתה סבטלנה, שהגיע ארצה כבר ב-1991. גלינה התגוררה עם משפחתה בעפולה ואהבה מאוד את ישראל.
ב-28 באוקטובר 2013, במהלך ביקורה בבלארוס, והיא כבת 79, הלכה גלינה מיחאלאפ לעולמה. היא הובאה למנוחות בית הקברות החדש בבוברויסק.
