כילדה גדלה הנריקה מזורק בלבוב, בשכונה שמחצית מתושביה היו יהודים, והיא אף למדה בבית ספר פולני עם יהודים. חברתה הטובה ביותר הייתה צסיה וילדר. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררה הנריקה עם בעלה יאן אולנובסקי ובנם אנדז'י בכפר נובוֹשיילצ'ה שבמחוז פז'וורסק בלבוב, בבית אחוזה קטן בשכנות לבית דודה הכומר.
עם ריכוזם של יהודי לבוב בגטו נסעה הנריקה ארבע פעמים ללבוב כדי לחלץ את חברתה צסיה וילדר. בכל פעם סירבה צסיה להצטרף אליה, מכיוון שלא רצתה לנטוש את בעלה, שעבד כרופא בבית החולים בגטו, עובדה שהקנתה לה תחושת ביטחון. בספטמבר ,1942 כשהגיעה הנריקה לדירתה של צסיה בפעם החמישית, גילתה שבגטו נערכה האקציה הראשונה, וצסיה נלקחה בטרנספורט. בדירה פגשה הנריקה את אחותה של צסיה, פליציה וילדר, ואת בעלה טדיאוש. הנריקה הציעה לפליציה מקלט והבריחה אותה אל ביתה בכפר נובושיילצ'ה. לאחר זמן-מה נסעה הנריקה פעם נוספת ללבוב, הודיעה לטדיאוש שהוא מוזמן להצטרף לאשתו, והדריכה אותו כיצד להגיע לביתה; ואכן לאחר ימים מספר הגיע טדיאוש לביתה של הנריקה.
בתקופה זו היה יאן, בעלה של הנריקה, עצור בידי הגסטאפו. הוא שוחרר ממאסרו לאחר כמה חודשים ושב לביתו שבכפר. יאן הודיע להנריקה שעליהם לעזוב את נובושיילצ'ה מכיוון שהגסטאפו בולש אחריו וצפויה להם סכנה. על כן, עברה המשפחה לוורשה, בעוד שפליציה וטדיאוש וילדר נותרו במסתור בביתם של הנריקה ויאן.
בדצמבר 1942 הבריח אחד ממכריה של הנריקה את אחותה של פליציה מגטו לבוב למקום המסתור בביתם של הנריקה ויאן בכפר, והיא הצטרפה לאחותה ולגיסה. השלושה נותרו במסתור עד לשחרור האזור על ידי הצבא האדום. במהלך התקופה ילדה פליציה בן וקראה לו אנדז'י, על שם בנה של הנריקה. הכומר אולנובסקי, דודה של הנריקה, הטביל את התינוק היהודי ומסר להוריו את תעודת ההטבלה.
לאחר שהנריקה ומשפחתה עברו לוורשה, ביקר יאן אולנובסקי את היהודים המסתתרים בביתו שבכפר כדי לדרוש בשלומם. הנריקה ארגנה לפליציה ולבעלה תיעוד מזויף שהיה ברשות אחותה על שם טדיאוש ופליציה מזורק, ואשר כלל תעודות לידה ונישואים. את התיעוד מכרה אחותה של הנריקה לזוג וילדר תמורת סכום קטן. בזמן המרד הפולני שפרץ בוורשה באוגוסט ,1944 נהרג יאן, בעלה של הנריקה.
ב1955- היא נישאה ליוליוס קובלסקי היהודי. הם עלו לישראל ב,1957- השתקעו בבת ים ובהמשך גרו בחולון.
הנריקה העניקה את חסותה לפליציה ולטדיאוש היהודים והצילה אותם מתוך מניע הומניטרי ואהבת האדם, מבלי שקיבלה תמורה כלשהי ולמרות סכנת גזר דין המוות שהיה צפוי לה ולמשפחתה לו דבר ההסתרה היה מתגלה. ב26- ביוני 1980 הכיר יד ושם בהנריקה )מזורק) אולנובסקה-קובלסקה כחסידת אומות העולם.
במהלך פרויקט "חסד אחרון" נעשה מאמץ רב לשפוך אור על אחרית ימיה של הנריקה. למרות זאת, טרם עלה מידע על מקום קבורתה
