יוזפה פיוטק, בעלה לודביק ובנם בן השש התגוררו ברח' ז'לז'נה 95 במרכז ורשה. בשכנות להם באותו בניין התגוררה משפחת זוֹרמַן היהודית, שמנתה את אם המשפחה ואת שמונת ילדיה. עד לכניסתם לגטו ורשה סייעו יוזפה ובעלה באחסון חפצי משפחת זורמן ובהסתרתם מפני הגרמנים וסחטנים למיניהם. כאשר נכלאה משפחת זורמן בגטו הסתתרו חלק מבני המשפחה בביתה של יוזפה, בעוד שלאלו שנותרו בגטו היא הגישה סיוע. יוזפה ענדה על זרועה את סרט המגן דוד שהיהודים אולצו לענוד, וכך נכנסה אל תוך הגטו כדי להביא להם לחם, ירקות טריים ותרופות. אירע שבצאתה מבעד שערי הגטו הוכתה יוזפה על ידי השומרים הגרמנים. היא אף סייעה לבני משפחת זורמן לצאת ולהיכנס מן הגטו, והם מצאו בדירתה מחסה, מזון ומקום לינה. עד לחיסולו של הגטו יהודים - מבוגרים וילדים - נהגו להגיע לביתה של יוזפה לפרקי זמן שונים על מנת למצוא בו דבר מאכל, ככל שידה השיגה, להתחמם בימי הכפור ותכופות אף ללון.
שמועות שהגיעו לגסטאפו בדבר הסיוע שהגישה יוזפה לוסביצקה ליהודים, הביאו לעריכת חיפושים בדירתה. למרבה המזל, בעת החיפושים לא שהו יהודים במקום, אולם במהלכם נגזל ממנה כספה הדל, היא הוכתה קשות בראשה ובפניה, נדרשה לגלות את מקום הימצאם של היהודים וספגה איומים על חייה.
פנחס זורמן היה אחד היהודים שמצא מקלט בדירתה של יוזפה. כאשר התנאים החריפו וסכנת ההלשנה גברה נאלצה יוזפה למצוא עבורו מקומות מסתור שונים ולהעבירו ביניהם מעת לעת. היא אף רכשה עבורו קֶנְקַרְטַה (מסמך זהות) על שם הנריק לוסביצקי, שם שאותו אימץ לאחר המלחמה.
שמואל ואברהם זורמן העידו שכאשר הם נכלאו במחנות העבודה בכפייה בודז'ין ואחר כך בקרשניק, העבירה להם יוזפה כספים דרך פולנים אחרים. בכספים הללו הם קנו לחם וכך שרדו.
במהלך המרד הפולני שפרץ בוורשה באחד באוגוסט 1944 גירשו הגרמנים את דיירי הבניין שבו התגוררה יוזפה ואת פנחס זורמן עימם למחנה פרושקוב, ומשם למחנות אחרים. בכל זמן שהותו של פנחס במחנות הוא הזדהה כאחיה של יוזפה, דבר שהיה יכול להמיט אסון עליה ועל משפחתה.
לאחר המלחמה, ב-1948, נהרג בנה בן ה-13 של יוזפה בעת ששיחק בפגז שמצא בגינה. בהמשך נפרדו יוזפה ובעלה, וב-28 בספטמבר 1950 היא נישאה לפנחס זורמן, הוא הנריק לוסביצקי, שאותו הצילה. ב-1957 עלו בני הזוג לישראל וקבעו את ביתם בתל-אביב. יוזפה, שבקרב בני משפחתה כונתה יוּזָ'ה, עבדה בתחום הקונפקציה, בעוד שהנריק היה בעל עסק לעיצוב חלונות ראווה. שניהם אהבו מאוד לדוג. היא תוארה כאישה שקטה וצנועה עד מאוד שחיוך תמידי נסוך על פניה.
יוזפה הגישה סיוע ומחסה ליהודים למרות הסכנה המיידית לחייה, הפחד הנורא והדוחק הכלכלי שבו חיה. פועלה למען היהודים נבע ממניעים הומניטריים ומבלי שקיבלה כל תמורה.
ב-25 במרץ 1981 הכיר יד ושם ביוזפה פיוטק לוּסביצקה האמיצה והחומלת כחסידת אומות העולם.
בתשעה במאי 1995 הלכה יוזפה-יוז'ה פיוטק לוּסביצקה לעולמה והיא כבת 84. היא הובאה למנוחות בבית העלמין קריית שאול.
