תכנן את הביקור שלך ביד ושם

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

חדש ביד ושם:
חוויה אורקולית בבקעת הקהילות
תיאטרון "לגעת בזיכרון"

לידיה (גָלֵטָה) קרימר

מתוך "חסד אחרון" - סיפורם של חסידי אומות העולם שחיו ונקברו במדינת ישראל

שם: לידיה (גָלֵטָה) קרימר | Lidiya (Galeta) Krimer
ארץ מוצא: אוקראינה
מקום ההצלה: הכפר ויקטורובקה, מחוז אודסה
תאריך לידה: שבעה בנובמבר, 1928
תאריך פטירה: 20 במאי, 2020
מקום מגורים בארץ: נוף הגליל
מקום קבורה: בית העלמין נוף הגליל

לידיה קרימר

לידיה (גָלֵטָה) קרימר

לידיה בטקס הענקת אות חסידת אומות עולם

לידיה קרימר

לידיה (גָלֵטָה) קרימר

לידיה בטקס הענקת אות חסידת אומות עולם

איוואן גלטה ובתו לידיה התגוררו בכפר ויקטורובקה במחוז אודסה (כיום ויקטוריבקה במחוז מיקולאייב). כאשר כבשו הכוחות הגרמניים והרומניים את האזור ב-17 באוגוסט 1941, הוקם ליד הכפר מחנה עבודה בכפייה ליהודים. המחנה נוהל על ידי גרמנים שנודעו לשמצה בשל התעללותם באסירים היהודים. בני הזוג גלטה הצליחו להעביר לעיתים קרובות אספקת מזון ליהודים הכלואים. ב-1942, באמצעות נוהג זה, פגשו איוואן ולידיה גלטה את פרדריקה סושון, שנכלאה במחנה עם בניה ליאוניד וסרגיי ועם אמה יקטרינה. פרדריקה הייתה רופאה מאודסה, ולעיתים קרובות נחלצה לעזרתם של חקלאים מקומיים שנזקקו לטיפול רפואי. כשנשלחה עם משפחתה למחנה אָקְמֶצֶ'טְקָה, שבו שררו רעב כבד ותנאי מחיה קשים, מצא איוואן קרוב משפחה שהכיר את אחד השוטרים שנמנו עם שומרי המחנה. בצירוף נסיבות ייחודי אף שימשו פרדריקה ואמה יקטרינה כמיילדות של אשת השוטר. כך סייע השוטר המקומי להוציא את ארבעת בני משפחת סושון מן המחנה, והם הועברו למחנה אחר ליד ויקטורובקה.
מעתה ואילך שלח איוואן גלטה בקביעות את בתו לידיה למחנה עם אספקת מזון,
כגון שום, קמח, מלח, תירס ועוד. בביקוריה הצליחה לידיה גם לעודד את היהודים הכלואים. במרץ 1944, כשהגרמנים החלו בנסיגתם מהאזור, התגבר איום רציחתם של היהודים הנותרים. לאור עובדה זו החלו יהודים רבים לחפש מקומות מסתור. בחסות החשכה הגיעה לידיה למחנה, הובילה את משפחת סושון לביתה והסתירה אותם באסם למשך ימים מספר עד לשחרור ויקטורובקה על ידי הצבא האדום ב-28 במרץ 1944.
לאחר השחרור חזרה משפחת סושון לביתה באודסה, ובשנים הבאות שמרה על קשר אמיץ עם איוואן ולידיה. בהגיעה לגיל 17, ובהשראתה של פרדריקה סושון הרופאה, גמלה בליבה של לידיה החלטה ללמוד סיעוד. לידיה, שעברה מכפרה לאודסה, התארחה במהלך לימודיה בבית משפחת סושון, שהכירה לה תודה על הסיוע שהגישה לה במהלך המלחמה. לאחר סיום לימודיה והסמכתה כאחות רפואית עבדה לידיה בבית חולים פסיכיאטרי, ובמקביל טיפלה באופן פרטי בחולים בבתיהם.
בין לידיה לבין אחת הנשים שבהן טיפלה ובעלה נחום קרימר, שהיה במלחמה אסיר במחנה ויקטורובקה, נרקמו יחסי חברות עמוקים. כמה שנים לאחר פטירתה של גב' קרימר התגיירה לידיה ונישאה לנחום קרימר. באותה עת היו לנחום שתי בנות ונכדה, ולידיה נהגה בהן כבבנות משפחה.
בשנות ה-90 עלתה לידיה לישראל בעקבות משפחתו של נחום. היא התגוררה בנוף הגליל, וכאן גם נולדו לה נכדים נוספים מבנותיו של נחום. בארץ היא שבה ופגשה את סרגיי סושון, שאותו הצילה במלחמה, והצטרפה אליו לאירועים שבהם מסרו השניים את עדותם על סיפור ההצלה.
ב-29 בדצמבר 1992 הכיר יד ושם באיוואן גלטה ובבתו לידיה גלטה קרימר כחסידי אומות העולם.
ב-20 במאי 2020 הלכה לידיה לעולמה בגיל 91. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בנוף הגליל.

אזור העמקים והמרכז

לידיה (גָלֵטָה) קרימר

מתוך "חסד אחרון" - סיפורם של חסידי אומות העולם שחיו ונקברו במדינת ישראל

הפניה לאתר החדש