הלנה נולדה באחוזה הכפרית קאלינוב שבמחוז לודז', שהייתה בבעלות הוריה. עם באי בית הוריה נמנו אנשי משפט, בדרך כלל יהודים. מדי יום פגשה הלנה יהודים שנמנו עם חוכרי גני הפרי באחוזה, עם הספקים ועם הלקוחות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וסיפוח מחוז לודז' לרייך החרימו הגרמנים את האחוזה המשפחתית של בני הזוג קרוּק והעבירו אותה לידיים גרמניות ("טרויהונדר"). שרשרת אירועים הביאה להתפוררות משפחתה של הלנה: גזל האחוזה, שליחת שניים מאחיה לגרמניה ונפילתו בשבי של השלישי. את הלנה החליטו הוריה לשלוח אל הדוד ואשתו בוורשה. וכך, בחג המולד של 1939 הגיעה הלנה אל משפחת צ'יכאנובסקי בשדרות ירושלים שבוורשה. זמן קצר לאחר מכן היא פגשה באקראי ברחוב את אדם (אדאש) ליכטנשטיין, שאותו הכירה מעט ערב המלחמה כשהגיע עם דודו לעשות עסקים עם אביה. כעת הפך אדם למורה שלה למתמטיקה, והשניים החלו להתראות. הלנה ביקרה בביתו שברחוב דז'לנה 60, והכירה את כל משפחתו. לאחר שנחשפה לסבלם, עוד טרם שנכלאו בגטו, החליטה הלנה לעזור לבני המשפחה. היא קנתה עבורם אוכל, וביצעה עבורם שליחויות שונות כדי לחסוך מהם את ההשפלה שהייתה כרוכה לא אחת בפעולות אלו.
ב-15 בנובמבר 1940 נחתם גטו ורשה. ערב יום הולדתה ה-17 שאלו דודיה של הלנה באיזו מתנה תחפוץ. הלנה ביקשה לעזור לידידיה היהודים. את הדודים, שנרתעו לשמע בקשתה, שכנעה בנחישות רבה לקבל בביתם שישה מכרים יהודים שאותם הבריחה מהגטו בהדרגה. למרות הסתייגותם, הסתירו הדוד ואשתו בביתם ארבעה מבני משפחת ליכטנשטיין ואת נתן ויוסטינה לילנטל. כעבור שבועיים מצא הדוד דירה חלופית שאליה עברו הלנה והיהודים המסתתרים, שמספרם גדל עם הזמן לעשרה. בפברואר 1942 נרצח דודהּ של הלנה על ידי הגרמנים ברחוב, ותאוות הנקם שבה ניצתה.
במרץ 1942 הצטרפה הלנה לארמיה קריובה (הארגון הצבאי המחתרתי המרכזי בפולין הכבושה), והשיגה תעודת זהות גרמנית שאפשרה לה כניסה חוקית אל גטו ורשה. כך גם התאפשר לה להבריח יהודים לצד הארי של העיר. באוקטובר 1942 פגשה באקראי ברחוב את מקסימיליאן שכטר, שופט וידיד בעבר של הוריה, שנמלט מן הגסטאפו אובד עצות, והובילה אותו לדירת המסתור, שמנתה כעת כבר 11 יהודים.
ב-13 במאי 1943 נלכד אדם ליכטנשטיין בידי הגסטאפו במהלך נסיעה בחשמלית בוורשה כשהוא נושא מסמכים מזויפים על שם אחיה השבוי של הלנה, זיגמונט קרוק. לאחר שהתבררה זהותו היהודית של אדם, ולמרות הסכנה הברורה לחייה, פעלה הלנה על מנת לחלצו. היא הגיעה אל משרדי הגסטאפו, שיחדה את שוביו בכסף רב והביאה לשחרורו. מכיוון שדירת המסתור נחשפה, נאלצה הלנה לחפש מקלט חדש ליהודים המסתתרים.
כאשר גורשו תושבי ורשה מהעיר בעקבות מרד ורשה באוגוסט לקחה עימה הלנה את בני חסותה היהודים, ושהתה עימם במקומות מסתור שונים מבלי שזהותם נחשפה. עם דיכוי המרד הפולני התפזרו בני חסותה איש-איש לדרכו.
פעולות הסיוע וההצלה של הלנה קרוּק נעשו ממניעים הומניטריים ומתוך החלטה שקיבלה שלא לעמוד מנגד. הלנה פעלה למען היהודים בלב ורשה, בתוככי הגטו ובמהלך המרד הפולני, שעה שהיא משליכה את עצמה אל לב הסכנה, מחרפת את נפשה שוב ושוב, ומממנת מכספה את פעולות ההצלה מבלי לקבל תמורה. ניצוליה הם שהעידו על אופייה האמיץ, על ליבה החם ועל רגשות החמלה שהפגינה.
ב-1946 נישאה הלנה לאדם ליכטנשטיין, אולם הם נפרדו ב-1953, ושנה לאחר מכן נישאה לווטרינר ד"ר יעקב קוז'נייבסקי, שהיה מכר של משפחת ליכטנשטיין. ב-1957 עלו השניים לישראל. בתחילה גרו הלנה ויעקב בקריית טבעון, שם עבד יעקב כווטרינר, ולאחר כשנתיים עברו לחולון ובהמשך לתל-אביב, ושם גם קבעו את ביתם. הלנה ויעקב בחרו לשאת את שם המשפחה כורזים. הלנה הייתה עקרת בית ותוארה כאשה אסרטיבית ובעלת חוכמת חיים.
ב-22 בדצמבר 1964 הכיר יד ושם בהלנה כורזים-קוז'נייבסקה (לבית קרוּק) כחסידת אומות העולם.
ב-19 באוקטובר 1997, והיא כבת 74, הלכה הלנה כורזים לעולמה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין קריית שאול.
