קרלה נולדה ברובע בז'יז'קוב בפראג. לאחר התיכון למדה תפירה, ובסיום לימודיה פתחה סלון לתפירה בפראג. ב-1932 נפגשו קרלה ופרדיננד וייס, שהיה בעל סנדלריה אורתופדית בכיכר ואצלב בפראג (כיכר מרכזית בעיר). השניים הפכו לידידים, ועם הזמן התהדק הקשר ביניהם. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה בידי הצבא הגרמני ועל רקע הגזרות שהוטלו על היהודים, נאלץ פרדיננד לעזוב את העסק שלו, ועבר לעבוד בסלון התפירה של קרלה. פרדיננד החל בפעילות מחתרתית אנטי נאצית, שכללה, למשל, הדפסת כרוזים כנגד השלטונות, וקרלה סייעה לו בפעילותו. באחת הפעולות נתפסו השניים על ידי הגסטאפו. בדרכם לבית המעצר שכנעה קרלה את פרדיננד לטעון בחקירה כי היא זו שיזמה את פעילות ההתנגדות וכי הוא היה אצלה אך במקרה. קרלה האמינה שכנוצרייה, הצעדים שיינקטו נגדה לא יהיו מחמירים כמו אלה שיינקטו נגד חברה היהודי. פרדיננד קיבל את הצעתה ושוחרר לאחר חקירתו. לעומתו, קרלה הואשמה בהפצת חומרי תעמולה נגד השלטון. היא הוחזקה במשך כתשעה חודשים בבית הסוהר פנקראץ' בפראג, שהיה ידוע לשמצה בתנאיו הקשים, והמתינה לגזר דינה. לאחר שנפסקו לה שלוש וחצי שנות מאסר, נשלחה קרלה לבית סוהר בדרזדן שבגרמניה, שם שהתה כשנה, ואז הועברה לכלא בוולדהיים, שם הייתה אסורה במשך עוד כשנתיים וחצי. בסיום מאסרה סירב הגסטאפו לשחררה, והיא נשלחה לטרזין, שם נכלאה במצודה קטנה כאסירה פוליטית. לאחר כשלושה חודשים הועברה עם נשים אחרות למחנה הריכוז ראוונסבריק, שבו נכלאה למעלה משנה. בראוונסבריק פגשה קרלה באסירות יהודיות מפאנקרץ', שזכרו אותה בכינוי "אנדלקה" (מלאך). הן העניקו לה אותו בזכות הסיוע שהגישה להן עם מעצרן. יחד עם חברתה הטובה בּוזֶ'נקָה, לקחו השתיים תחת חסותן ילד יהודי יתום שהוריו נרצחו, והחביאו אותו במשך חודש ימים בבלוק שבו שהו בראוונסבריק. בתום המלחמה שבה קרלה לפראג, ועימה היתום היהודי שסייעה לו. דודו של הילד מסלובקיה נמצא, והיתום הועבר לרשותו.
לקראת סוף 1941 הועבר פרדיננד וייס לגטו טרזינשטט, ובאוקטובר 1944 נשלח לאושוויץ-בירקנאו. לאחר יומיים הוא נשלח למחנה עבודה בשלזיה עילית, שממנו הועבר בהמשך למחנה פרידלנד, תת-מחנה של מחנה הריכוז והעבודה גרוס-רוזן, שממנו שוחרר על ידי הצבא האדום בשישה במאי 1945.
קרלה אנדיילובה סיכנה את חייה, הקריבה את חירותה והייתה כלואה בבתי סוהר שונים במשך רוב שנות המלחמה בגלל רצונה להציל את חברה היהודי פרדיננד וייס. היא עשתה זאת ללא קבלת תמורה.
בתום המלחמה שבו קרלה ופרדיננד לפראג, שם התאחדו מחדש ונישאו. למחייתה עסקה קרלה בתפירה. על רקע האנטישמיות הגואה היא ביקשה לעלות למדינת ישראל, כי סברה ששם תהיה בטוחה יותר. משפחת וייס קבעה את ביתה בכפר סבא, משפחתה התרחבה, וקרלה הקדישה את זמנה לגידול בנותיה. ב-1969, לאחר פטירתו של פרדיננד ומעבר בנותיה לארצות-הברית הצטרפה קרלה אליהן.
ב-30 במאי 1978 הכיר יד ושם בקרלה אנדיילובה-וייס כחסידת אומות העולם. אות ההערכה שניתן לקרלה על פועלה גרם לה קורת רוח רבה, והיא התגאתה בו מאוד וכן בעובדה שעלתה למדינת ישראל.
ב-27 ביוני 1984 הלכה קרלה לעולמה בגיל 77. היא הובאה למנוחות בבית העלמין האורתודוקסי באוקלנד, קליפורניה. על קברה מצוינת עובדת היותה חסידת אומות העולם.
 Weiss.jpg?itok=NZw3elh8)
