תכנן את הביקור שלך ביד ושם

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

חדש ביד ושם:
חוויה אורקולית בבקעת הקהילות
תיאטרון "לגעת בזיכרון"

יוליה (רלבובסקה) קלדי | Julia (Ralbovska) Kaldi

מתוך "חסד אחרון" - סיפורם של חסידי אומות העולם שחיו ונקברו במדינת ישראל

יוליה (רלבובסקה) קלדי

באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגטאות-ארכיון התצלומים

מצבתה של יוליה (רלבובסקה) קלדי

תעודת הכבוד של יוליה (רלבובסקה) קלדי

יוליה (רלבובסקה) קלדי

מצבתה של יוליה (רלבובסקה) קלדי

תעודת הכבוד של יוליה (רלבובסקה) קלדי

יוליה רלבובסקה נולדה בפיישטיאני שבסלובקיה כבת אמצעית להוריה. כבר בילדותה התייתמה מאביה, ובהיותה בת תשע נישאה אמה בשנית, ויוליה ומשפחתה עברו להתגורר בכפר קוצוריצה.

בבגרותה שבה יוליה לפיישטיאני, שם למדה ועבדה כתופרת ושם אף חייתה במהלך המלחמה. ב-1943 פגשה יוליה את ארנסט קלדי בחוג ידידים שהכירו ביניהם. ארנסט הגיע לא מכבר מפראג לאחר שאשתו הנוצרית ניצלה לרעה את ההגבלות נגד יהודים, והשתלטה על רכושם המשותף ועל בנם הצעיר. ארנסט, שחש מאוים, נאלץ להימלט כשרק בגדיו לעורו. יוליה וארנסט המשיכו להיפגש זה עם זה בקביעות.

כשליוליה נודע שארנסט השאיר את לאורה, אמו החולה, בפראג, היא התנדבה לחלצה. יוליה נסעה לפראג, שהייתה בשליטת הגרמנים, והצליחה להעביר את אמו של ארנסט לסלובקיה. היא גם הצליחה לאשפז אותה בבית חולים. בעקבות הפלישה הגרמנית לסלובקיה בסתיו 1944 הציעה יוליה לארנסט מקלט בדירתה שבעיר פיישטיאני. לאחר דיכוי המרד הסלובקי בסתיו 1944 גברו הרדיפות והחיפושים אחר היהודים, ועימם גברה הסכנה לחייו של ארנסט קלדי. על מנת להצילו, הציעה לו יוליה לעבור להסתתר בבית משפחתה הריק, שהיה ממוקם בכפר קוֹצוּרִיצה, במרחק של כחמישה קילומטרים מפיישטיאני. יוליה וארנסט בנו קיר באחד מחדרי הבית, ויצרו חלל שבו היה ניתן להסתיר את ארנסט. יוליה אף הוציאה את לאורה, אמו של ארנסט, מבית החולים, שכן שם היא היתה בסכנת שילוח מיידי למחנות, וצירפה אותה לארנסט במסתור. יוליה באה, לרוב מדי ערב, לבקר את ארנסט ולאורה במסתור, והביאה להם מצרכים בסיסיים, בעיקר מזון, וכן תרופות, שהיו יקרות המציאות באותה עת, לאם החולה. יוליה בישלה עבורם ועדכנה אותם בחדשות מן העולם שבחוץ. מדי פעם, כשאמו של ארנסט נזקקה לרופא, הקפידה יוליה לבחור רופא מהימן, להביאו בסתר למקום המחבוא ולהחזירו לפיישטיאני, וכל זאת מבלי לעורר את חשדה של הסביבה.

בריאותה של לאורה קלדי התדרדרה, ובאפריל 1945, כמה ימים לפני השחרור, היא נפטרה. יוליה וארנסט קברו אותה בקבר שחפרו בחצר הבית בחסות הלילה. אירוע זה הותיר על יוליה רושם בל יימחה, ונותר חקוק בזיכרונה שנים רבות.

במהלך המלחמה סייעה יוליה גם ליהודים אחרים, ביניהם אירנה שפיצר מטרנבה ומר רייסמן מפיישטיאני, והיא הבריחה מזון וכספים אל מחבואם במשך חודשים רבים. כל זאת עשתה יוליה תוך סיכון חייה וללא כל תמורה. לאחר המלחמה היא הסבירה שפעלה על פי צו מצפונה, מתוך התנגדות למדיניות השלטון הסלובקי, ובמיוחד לרדיפת היהודים ולגירושם למחנות. לדבריה, היא פעלה על מנת לעזור לאנשים שנרדפו על לא עוול בכפם.

בתום המלחמה נשארו יוליה וארנסט בקשר, ובהמשך אף נישאו. ב-1948 הם היגרו לישראל וקבעו את ביתם בחיפה. הם לא העמידו צאצאים. ב-1985 הלך ארנסט קלדי לעולמו.

ב-25 ספטמבר 1990 הכיר יד ושם ביוליה קלדי-רלבובסקה כחסידת אומות העולם.

ב-1994, והיא בת 76, הלכה יוליה קלדי לעולמה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הלטיני בחיפה.

אזור העמקים והמרכז

יוליה (רלבובסקה) קלדי | Julia (Ralbovska) Kaldi

מתוך "חסד אחרון" - סיפורם של חסידי אומות העולם שחיו ונקברו במדינת ישראל

הפניה לאתר החדש