ד ושם מביע הערכה ותודה לתומכים ולתורמים אשר סייעו בהקמת מאגר השמות של קורבנות השואה והעמדתו לרשות הציבור באמצעות האינטרנט.
פרויקט רשימת הקורבנות עבור הסדר הבנקים השוויצרים
The Victim List Project of the Swiss Banks Settlement
תחת הכוונתו של נשיא בית המשפט המחוזי האמריקני Edward R. Korman, מקדם פרויקט רשימת הקורבנות של הסדר הבנקים השוויצרים את ארגון האיסוף וההנגשה העולמית של שמות היחידים [individuals] שלרווחתם ולזיכרונם יועד הסכם ההסדר של הבנקים השוויצרים – קורבנות הרדיפה הנאצית, נספים ומי ששרדו, יהודים, בני הרומה, עדי יהוה, הומוסקסואלים, בעלי מגבלה פיזית או נפשית או נכים – למחקר ולהנצחה.
10 מליון דולרים מתוך 1.25 בליון דולרים בקרן ההסדר נשמרו עבור סוגי הפעילות הבאים, תחת פיקוח בית המשפט:
- איתור וזיהוי מקורות ארכיוניים ומתוך עדויות של שמות הנספים ושל ניצולים שסבלו
- שיפור הגישה למאגרים ארכיוניים המכילים שמות
- פרוייקטים לדיגיטציה של שמות, העלאתם לאינטרנט ושילובם במידע נוסף אודות אנשים אלה [individuals] ובמידע רלוונטי אחר
- שתוף פעולה נרחב בין המוסדות הרלוונטיים המובילים, המכוון להשגת מטרות אלה
בית המשפט מינה את ד"ר Wesley A. Fisher למנכ"ל.
בהתייעצות עם מומחים לאיסוף או דיגיטציה של שמות קורבנות או יעדי הרדיפה הנאצית, יכול המנכ"ל להמליץ למומחה המיוחד Judah Gribetz ולסגנית למומחה המיוחד Shari C. Reig, ולבסוף לשופט Korman, על מימון פעולות מסוימות. וועידת התביעות היהודיות החומריות כנגד גרמניה ("ועידת התביעות") תספק סיוע טכני ואדמיניסטרטיבי לפי בקשה של בית המשפט.
נכון להיום, המשימות הניצבות בראש סדר העדיפויות הן הקמת מאגרי מידע גדולים בהם ניתן לאחסן את הסוגים השונים של רשימות קורבנות או יעדי הרדיפה הנאצית, יהודים ושאינם יהודים, והקמת קטלוג כולל ומשולב של כל הרשימות, לא רק רשימות היסטוריות-ארכיוניות אלא גם רשימות שמקורן בעדויות, כגון אלה הנובעות מ-600,000 השאלונים שנתקבלו ביחס להסדר הבנקים השוויצריים עצמו. בית המשפט מבין שמטעמי צנעת הפרט ושיקולים אחרים, יתכן שלא יתאפשר לפרסם את כל המידע מייד.
פרויקט רשימות הקורבנות אושר בנובמבר 2000 כחלק מהתכנית להקצאה וחלוקה של כספי ההסדר וזאת ללא תלות בהצעות שהוצגו בפני בית המשפט בשנת 2004 בנוגע לשימוש בעודפים שעשויים להשאר בקרן.
"המרת נתונים למידע, לידע, לחכמה"
Noaber Foundation
Paul Baan – מילה אישית
במילים אלה ברצוני להסביר כמה תחושות אישיות בנוגע לתרומתנו למוזיאון השואה יד ושם.
אחי ואני גדלנו בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת העולמיים. ב-1978 ייסדנו את חברת http://www.baan.com Baan ונכון להיום אנו מחזיקים ברוב המניות של קבוצת http://www.vanenburg.com Vanenburg.
בשל המעמד החזק של ישראל בענף ה-ICT החלטנו להגדיל את תיק השקעותינו בישראל, והשקענו במספר חברות היי-טק.
אך ליחסינו עם ישראל בסיס רחב, מעבר לסיבות עסקיות. כבעלי רקע נוצרי יש לנו עניין רב בהיסטוריה של התנ"ך, המעורר בנו סולידריות חזקה מהיבטים שונים עם התרבות והאנשים בישראל.
מלבד השקעות עסקיות בישראל, אנו מרוצים מאד מיכולתנו לתרום באמצעות קרן NOABER שלנו http://www.noaber.comלמגוון פרויקטים גם בתחום הצדקה. NOABER היא מילה הולנדית עתיקה שמשמעותה "שכן". המטרה העיקרית של קרן NOABER היא לשפר את קהילת עולם המחר (Improve the Community of Tomorrow's World - ICT) בעזרת טכנולוגית המידע והתקשורת (ICT). אנו משתמשים בסיסמא " ICT for ICT".
אנו מרגישים שנפל בחלקנו כבוד כשניתנה לנו ההזדמנות להיות שותפים בפרויקט המחשוב של מערכת הארכיון של יד ושם. לא רק היקף הפרויקט מתאים למטרות קרן NOABER, אלא שיש בזה מוטיבציה עמוקה יותר. העובדה שהודות למחשוב מערכת הארכיון אנו יכולים היום "לשדר" באמצעות אינטרנט את כל ההיסטוריה של השואה בדרך גלובלית ואינטנסיבית היא לדעתנו פריצת דרך עצומה.
התרשמנו עמוקות כשראינו לראשונה את מערכת הארכיון הישנה עם כל המסמכים המפורטים והנתונים המייצגים את הסבל הנורא של כל כך הרבה יהודים חפים מפשע. באותו רגע חשנו צורך עמוק לעשות כמיטב יכולתנו כדי לאפשר לאנשים רבים ככל האפשר גישה למידע זה. טכנולוגית המידע והתקשורת היא דרך טובה מאד לעזור להמרת נתונים למידע ולידע הנגישים לקהילה העולמית כדי ללמוד ממנו. אנו מרגישים שבאמצעות פרויקט זה אנו מקדמים את תחייתם של קורבנות השואה, כפי שמערכת הארכיון הישנה כבר "קמה לחיים".
נכון להיום מעל שני מליון מבקרים פוקדים את יד ושם על בסיס שנתי, אך מעתה אנו מציעים ל"מבקר-הגולש" את האפשרות לבקר ביד ושם. אנו בטוחים שהדבר יגדיל מאד את מספר המבקרים במוזיאון השואה ביד ושם. מעבר לכל, אנו מייחלים לכך שהאל ייתן לאנושות את התבונה להימנע ממעשים איומים כאלה בעתיד.
שלכם בכבוד רב,
Paul Baan
קרן נד"ב
בשותפות עם קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל
קרן נד"ב הוקמה בשנת 2003 על ידי לאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ומיכאל ברודנו במסגרת קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, במטרה לקדם פרוייקטים בתחומי חיזוק הקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות, חיזוק הזהות היהודית והעמקת החינוך היהודי בקרב דור ההמשך של העם היהודי ובתחומי מחקר אקדמי בנושא יהדות רוסיה ומזרח אירופה.
בין הפרוייקטים המרכזיים של הקרן נמנים: פיתוח בית התפוצות כמרכז עולמי לעם היהודי, מרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית, מרכזי מחקר על יהדות רוסיה ומזרח אירופה במוסקבה, בווילנה ובקייב, תוכנית נבזלין לציוויליזציה יהודית באוניברסיטת תל-אביב ותמיכה בפרויקטים "תגלית" ו"מסע".
