תכנן את הביקור שלך ביד ושם

test

א'-ה': 09:00-16:00
ימי שישי וערבי חג: 09:00-13:00
שבת וחגים - סגור

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

השילוחים ומשמעותם ההיסטורית

גירוש מיליוני יהודים בידי הנאצים ממקומות שונים באירופה ובאגן הים התיכון אל גטאות, אל מחנות ואל אתרי רצח במזרח אירופה – היה רכיב מרכזי ביישום מדיניות "הפתרון הסופי לשאלת היהודים". המשמעות המעשית של השילוח (transport), קרי סילוק היהודים מבתיהם וממקומות היישוב שלהם, הייתה חורבן פיזי ותרבותי של קהילות יהודיות ותיקות, לעיתים בנות מאות שנים. היהודים, ובהם קשישים וילדים, הובלו באמצעים שונים – ברכבות, במשאיות, בספינות ולעיתים אף ברגל. התנאים הפיזיים בנסיעות אלו היו קשים. במקרים רבים סבלו המגורשים ממחסור חמור במים ובמזון, ולא פעם גם מתחושות חרדה ואימה מפני הלא נודע או לחלופין מפני הצפוי להם. לא אחת גבו השילוחים קורבנות בנפש עוד לפני שהגיעו ליעדם.

Share

השילוחים, כמו רכיבים נוספים של הפתרון הסופי, הם דוגמה לשימוש שמדינה עושה בטכנולוגיה מודרנית ובתשתית בירוקרטית, כגון מערך היסעים להמונים, רשת מסילות ברזל הפרוסה על פני אירופה כולה ושיטות ארגון ולוגיסטיקה מתקדמות. זה היה מהלך שיטתי, ולעיתים קרובות הוא הסתיים בתוך ימים ספורים ברצח היהודים המגורשים בבורות ירי ובתאי גזים.

הוצאתו לפועל של שילוח שכלל אלפי יהודים, הצריכה שיתוף פעולה ותיאום בין גופים שונים בגרמניה, ובהם שירותי הביטחון הנאציים, משרדי ממשלה (כדוגמת משרד התחבורה, משרד החוץ ומשרד האוצר), רשויות מקומיות וחברת הרכבות. הוצאתה לפועל של מדיניות הגירושים אל מחוץ לגבולות גרמניה הייתה תלויה גם בשיתוף הפעולה של הרשויות במדינות הציר ובמדינות הגרורות. גם באזורים שהיו כפופים לשלטון הכיבוש הגרמני הסתייע מערך השילוחים וגירוש ההמונים במשטרה המקומית ובכוחות עזר אחרים מקרב האוכלוסייה המקומית.

עובדה זו מרחיבה את מעגל המעורבים במבצע השילוחים הנרחב והמורכב, ומחילה את האחריות גם על בעלי תפקידים בדרגים הנמוכים, כגון נהג הקטר של רכבת הגירוש או הפקיד בחברת הרכבת שהזמין קרונות או תכנן את לוח זמני הנסיעה.

ביצוע השילוחים בערים מרכזיות באירופה, כגון וינה, פריז, ברלין ואף בערי שדה, התרחש לעיתים באופן גלוי. האוכלוסייה המקומית הלא־יהודית יכלה לִצפות בשכניה היהודים המוּצאים מבתיהם ומובלים אל מקומות האיסוף ואל תחנות הרכבת, וכן ביציאת הרכבות לדרכן. זאת, שלא כבשלבים אחרים בפתרון הסופי, שאותם ביצעו הגרמנים בחשאי או במקומות נידחים יחסית.

במקרים רבים אילצו שירותי הביטחון הנאציים את הנהגת הקהילות היהודיות להשתתף בארגון השילוח. הם הטילו עליהם להכין רשימות של שמות המיועדים לגירוש, וכן לספק שירותים לוגיסטיים שונים, כגון מזון או כלי עבודה למגורשים. שיתוף הפעולה שנכפה על ההנהגה היהודית לשם הוצאתן לפועל של תוכניות מבצעיות היה אחד מסימני ההיכר שאפיינו את הפעילות הנאצית.