תכנן את הביקור שלך ביד ושם

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

חדש ביד ושם:
חוויה אורקולית בבקעת הקהילות
תיאטרון "לגעת בזיכרון"

מפית לכיסוי חלות בארוחת חג הסוכות ומועדי תשרי שנשלחה כמזכרת מארץ ישראל לקהילה היהודית בבוטושאן, רומניה

בנובמבר 1996 נסעו נציגי אגף המוזיאונים ביד ושם לרומניה כדי לעלות על עקבותיהן של הקהילות היהודיות שפרחו ברומניה לפני המלחמה ולמצוא שרידים מהן. בעיירות ובכפרים ביקרו בבתי כנסת שנותרו סגורים מאז תקופת השואה ובנוסף לארונות קודש ורהיטי בית כנסת שהתגלו, נמצאו תשמישי קדושה ומצוה רבים שהשתמרו יחד איתם. הפריטים שנמצאו הועברו לאוסף החפצים של מוזיאון יד ושם.

מפית לכיסוי חלות מבוטושאן, רומניה

מפה מודפסת על בד: "נוף ארץ הקודש"

מקהילת בוטושאן ברומניה הובאה מפית מפוארת לכיסוי חלות עשויה משי, ועליה מודפסים קידוש לשבת ולחגי תשרי, תפילות הנאמרות בסוכה וכן איורים שונים. מדובר במזכרת מארץ הקודש בסגנון שהיה פופולרי בגולה. נראה שמפית זו מיועדת לשימוש בחג הסוכות כשארוחות החג נערכות בסוכה ומוזמנים "האושפיזין" (אורחים). על פי המסורת של בעלי הקבלה, מתארחים אבות האומה היהודית - אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד - בימי חג הסוכות לבקר בסוכה, כל אחד מהם ביום אחד מימי סוכות.

נוסח תפילת האושפיזין המודפסת על המפית היא על פי האר"י, הנצחת זכרם של בני משפחת זיגמן מווינה: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין". שיטתו ונוסח התפילה הקרויה על שמו היו נפוצות תחילה בין היהודים הספרדים, בפרט בארץ ישראל ובארצות הסמוכות לה, עד שהופצו על ידי חסידות הבעש"ט ברחבי מזרח אירופה.

במרכז המפית בין טקסט התפילות יש איור של מנורת המקדש וכלי המקדש המוכר מספרי קודש מאוירים עוד מלפני עידן הדפוס. בנוסף מופיע איור של "ירושלים עיר הקודש" שמקורו במפה מודפסת של "נוף ארץ הקודש" המיוחסת לרב פיניה מצפת מאמצע המאה התשע-עשרה. ליתוגרפיות (הדפסי אבן) גדולות של איור כזה על נייר או בד שימשו לקישוט קירות בבתי יהודים אמידים ברומניה.

בארבע פינות המפית מתוארים מקומות קדושים בארץ הקודש - מערת המכפלה, הר ציון וקבר רחל - וכן מצוירים משה ואהרון ומעליהם הכיתוב "כתר תורה" ו"כתר כהונה".

נושאי האיורים במפית מוכרים מחפצי יודאיקה רבים, בהם ספרי קודש ולוחות "מזרח", ומציורי קירות בתי כנסת בגולה ובפרט ברומניה, אבל שילובם עם תפילות חג על גבי הכיסוי לחלה הוא מיוחד.

מהמאה ה-19 ואילך דימויי מקומות בארץ הקודש וכן תיאור משה ואהרון, שמקורם בהגדות של פסח ובספרי קודש מודפסים מוקדמים, עברו עיבוד על ידי ציירים יהודים עממיים בארץ ישראל והשתלבו למערך אמנותי חדש שהופיע על גבי מזכרות מארץ ישראל.

נראה שאחד הגורמים להתפתחות המזכרות והמוצרים מארץ ישראל היה הצורך בגיוס תרומות לקהילות היהודיות בגליל לאחר רעידת האדמה הגדולה שפקדה את ארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה.

בעקבות כרזה שצוירה בטבריה על ידי חיים סלומון לוריא ונשלחה לאירופה החלו נפוצים בקהילות היהודיות עותקים מקוריים ומזויפים של הדפסים ארץ ישראליים ובהם דימויים של מקומות יישוב בארץ ישראל. הם הועתקו באירופה ותפוצתם הלכה וגדלה. הם הופיעו במוצרים שונים ובעיצוב משתנה והועתקו גם לקישוט בתי כנסת.

על פי הכיתוב בפינת המפית, היא הודפסה בפראג אך כאמור נראה שהמקור לציורי מפיות כאלו הוא בארץ ישראל.

הכיסוי לחלה ששמור באוסף החפצים של יד ושם מהווה עדות לחיים התרבותיים והדתיים בקהילות רומניה ערב השואה. האיורים שעליו מעידים על הזיקה לארץ ישראל והכמיהה אליה, כמיהה שהלכה והתחזקה במאה התשע-עשרה במקביל להתפשטות רעיונות הציונות והעליות לארץ ישראל.

אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם
תרומת קהילת בוטושאן, רומניה

01. לפני המלחמה חגים, בתי כנסת וחיי דת

מפית לכיסוי חלות בארוחת חג הסוכות ומועדי תשרי שנשלחה כמזכרת מארץ ישראל לקהילה היהודית בבוטושאן, רומניה

הפניה לאתר החדש