• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

חגים, בתי כנסת וחיי דת

עבודת רקמה ועליה משה במדבר שהוסתרה בצ'נסטוכובה, פולין, ונמצאה לאחר המלחמה

גובלן מבית משפחת ברומברג-המבורגר, המתאר את משה על הגבעה נתמך בידיו על ידי אהרון וחור בקרב של בני ישראל עם עמלק. הגובלן הוטמן על ידי זלמן ברומברג בחצר בית החרושת של המשפחה בצ'נסטוחובה בתקופת המלחמה. לקריאה נוספת

טלית בה התעטף דוד זוזל ביום כיפור בשנת 1939

ביום כיפור של שנת 1939 אפשרו הגרמנים ליהודי העיירה ונגרוב שבפולין לקיים תפילה בבית הכנסת. בשעת התפילה הגיעו למקום חיילים גרמנים, הוציאו את הרב מבית הכנסת ודרשו ממנו להרים גללי סוסים עם השטריימל שלו. הרב סירב והחיילים דקרו אותו עם כידון שחובר לרובה והרגו אותו. לאחר מכן דקרו גם... לקריאה נוספת

לוח שנה לשנת תש"ה שהודפס בשנחאי

לאחר פרעות ליל הבדולח בגרמניה ובאוסטריה, בנובמבר 1938, גבר זרם הפליטים היהודים לשנחאי. ג'קוב גסנג, בעל הוצאה לאור בברלין, היה בין היהודים שהחליטו לעזוב את גרמניה ולעבור לשנחאי, המקום היחיד בעולם שניתן היה להיכנס אליו ללא אשרה או מסמך כלשהו באותה עת . גסנג ייסד בשנחאי הוצאה לאור... לקריאה נוספת

לוח שנה שקיבלה הילדה גרינבאום במחנה אושוויץ-בירקנאו ובו ציטוטים מהמקורות

זמן קצר לפני פרוץ המלחמה קיבלה הילדה גרינבאום בת ה-15 מברלין אישור עלייה לארץ ישראל במסגרת תנועת "מכבי הצעיר" אך הגרמנים עצרו את אמה והילדה החליטה להישאר בגרמניה. בסוף 1940 הצטרפה הילדה לקבוצת ההכשרה של "מכבי הצעיר" בארנסדורף. לאחר כשנה הועברו חברי קבוצת ההכשרה לנוינדורף, שם... לקריאה נוספת

הגדה של פסח ששימשה חיילים יהודים בליל הסדר תש"ד (8 באפריל 1944) בבסיס תובלה בריטי של חיילים ארצישראליים בבארי, איטליה

ההגדה נמצאה בעזבונו של ניצול השואה יעקב שטרן ולא ברור איך הגיעה לידיו. חתנו של יעקב תרם את ההגדה ליד ושם. לקריאה נוספת

קערת בד רקומה למצות שקיבל אלברט בר ממשפחתו לפני שעזב את גרמניה ב-1939

קתרינה ומוריץ-משה בר (Baer) חיו בריינברול (Rheinbrohl) שבגרמניה. הם היו בעליו של יקב ומסבאה בה מכרו את תוצרת היקב. המשפחה ניהלה אורח חיים דתי. בכל שבת נהגו ללכת לבית הכנסת. ב-1909 נולד בנם אלברט-אברהם וב-1913 – בנם ברנהרד-יצחק. בן נוסף נפטר בילדותו. ב-1937 נשא אלברט את טאה-דבורה לבית פאבר (Faber).... לקריאה נוספת

הגדה של פסח שכתב מזיכרונו ובכתב ידו אריה לודוויג צוקרמן, אסיר מחנה גירס, בשנת תש"א, 1941

הגדה זו שוכפלה לקראת פסח 1941 עבור אסירי מחנה גירס. את ההגדה כתב בכתב יד, כנראה מהזיכרון, האסיר אריה לודוויג צוקרמן. לדברי הרב ליאו אנסבכר, מנהיג רוחני במחנה שהיה שותף בהוצאת ההגדה, הם לא הספיקו לכתוב הכל וכשקרב פסח החליטו להדפיס במכונת כתיבה את השירים והפיוטים של סוף ההגדה... לקריאה נוספת

הגדה של פסח ששלח יחזקאל גבירץ מארץ ישראל (פלשתינה המנדטורית) ב-1934 כמתנה לאחיינו בן השש, גצל לנדאו

יהודה ורבקה לנדאו (לבית זיגמן) חיו בקרקוב עם ילדיהם פרימט (נ. 1922) וגצל (נ. 1928). בספטמבר 1939, כמה ימים לאחר הכיבוש, סולקה המשפחה מביתה. יהודה, רבקה, פרימט וגצל נרצחו בשואה, ככל הנראה בטרבלינקה. את ההגדה המוצגת כאן לקח אביה של התורמת, חייל גרמני, מבית יהודי נטוש בקרקוב בו היה מוצב... לקריאה נוספת

הגדה של פסח שהעתיק ואייר אפרים-זאב יקונט במסתור בבלגיה, מרס 1944

אליעזר ורוזלי-שושנה יקונט ובניהם אפרים-זאב (נ. 1930) ואריה (נ. 1931) חיו באנטוורפן שבבלגיה. הם התגוררו בסמוך להוריו של אליעזר, ישראל וברתה. אליעזר היה סוכן נוסע של בית החרושת לרהיטים של אביו. המשפחה ניהלה אורח חיים דתי והיתה ציונית. אפרים למד בבית הספר "תחכמוני" והעברית היתה שגורה על... לקריאה נוספת

כיסוי למצות מ-1906 שנשמר בבית משפחת אורין בפריס

הלל ובלימה אורין היגרו מפולין לפריס בשנות השלושים עם ילדיהם חנה (ילידת 1927) וישראל (יליד 1929). בגל המעצרים הראשון של יהודים חסרי אזרחות צרפתית נעצר הלל וגורש לבון לה רולנד. משם הועבר למחנה הריכוז דרנסי וביוני 1942 שולח אל מותו באושוויץ. בלימה והילדים נותרו בדירה בפריס. בלימה חלתה,... לקריאה נוספת

אבנט לספר תורה שהוכן לרגל ברית המילה של משה מרסל יוסף שנרצח באושוויץ

אבנט לספר תורה (מכונה גם וימפל או חיתול לתורה) שהוכן לרגל ברית המילה של הילד משה (וולטר מרסל) יוסף שנולד ב-6 במרס 1938. בשנת 1940 גורש משה הפעוט עם הוריו למחנה ההשמדה אושוויץ ונרצח. על האבנט הצבעוני רקומה הברכה המסורתית "יגדל בתורה ולחופה ולמעשים טובים, יברכך יי וישמרך וישם לך שלום",... לקריאה נוספת

קופסת בשמים להבדלה ששלח אדגר ארנדט ממחנה המעצר גירס בצרפת לרעייתו מתילדה לרגל יום נישואיהם שחל ב-9 ביולי 1942

קופסת בשמים להבדלה שהזמין אדגר ארנדט במחנה המעצר גירס לרעייתו מתילדה כמתנה ליום נישואיהם. אדגר נכלא במחנה גירס ב"צריף האמנים" עם מוסיקאים, שחקנים ואמנים שנקראו "קבוצת נתן". את הקופסה הכין עבורו ברוך רוזנהק, אף הוא אסיר במחנה. אדגר ומשפחתו שרדו. ברוך רוזנהק, האמן... לקריאה נוספת

לוח מצבה מאולתר של משה יעקובסון שנפטר בגיל 17 ונקבר בגטו לודז' ביולי 1942

משה מוריץ יעקובסון בן ה-17 נפטר ביולי 1942 ונקבר בבית הקברות בגטו לודז'. בקיץ 1944, זמן קצר לפני חיסול גטו לודז', ברחה סוניה אחותו מהגטו. סוניה עלתה לארץ ישראל והביאה עמה את לוח המצבה של משה. סוניה היא היחידה מכל בני המשפחה ששרדה בשואה. לקריאה נוספת

חילול ספרי תורה והפיכתם לחפצים שימושיים

מיד לאחר הכיבוש הנאצי החלה במדינות הכבושות רדיפת היהודים על ידי השלטונות אשר כללה השפלות והתעללות ביהודים ובחפצי קדושתם. הרדיפות החלו בהרס בתי כנסת ובחילול ספרי קודש על ידי הנאצים והתרחבו במהרה לפעולות יזומות של ביזה והרס על ידי האוכלוסייה המקומית. במהרה גילו סוחרים... לקריאה נוספת

שופר שנוצר בסתר במחנה עבודות הכפייה סקרז'יסקו-קמינה שבפולין

השופר הוכן לקראת ראש השנה תש"ד (1943) בידי משה (בן דב) וינטרטר מאסירי מחנה סקרז'יסקו-קמינה שעבד במסגרייה של מפעלי הנשק. את הרעיון ליצירת השופר הגה האדמו"ר מראדושיץ, רבי יצחק פינקלר, גם הוא אסיר במחנה, מתוך תחושה ואמונה שיש לקיים את מצוות התקיעה בשופר ולעורר, במיוחד בשעה שכזו, את... לקריאה נוספת

מנורת חנוכה מביתם של הרב ד"ר עקיבא ורחל פוזנר בעיר קיל שבגרמניה

בחנוכה ה'תרצ"ג (1932) ערב הבחירות שהעלו את היטלר לשלטון, צילמה רחל, אשתו של הרב ד"ר עקיבא פוזנר, את מנורת החנוכה שבביתם על רקע הבניין שממול המקושט דגלים נאציים. בגב התצלום כתבה רחל פוזנר בגרמנית:Chanukkah 5692(1932)"Juda verrecke"die Fahne spricht -"Juda lebt ewig"erwidert das Licht חנוכה 5692(1932) "יהודה התפגרי"כך אומר... לקריאה נוספת

ספר תורה מבית כנסת בלייפציג, גרמניה, אשר ניצל משרפה בפוגרום 'ליל הבדולח'

ספר התורה נתגלה שישים שנה לאחר שרפת בתי הכנסת בגרמניה ובאוסטריה על ידי הנאצים בליל תשעה בנובמבר 1938. הספר נתרם ליד ושם על ידי אגודת יהודי לייפציג בישראל. לקריאה נוספת

ספר תפילות "מענה לשון" של הוגו לווי שנולד בשנת 1894 בפילוקובו, צכוסלובקיה

בנובמבר 1938 סיפחה הונגריה חלקים מצ'כוסלובקיה, בהם העיר פילוקובו, העיר בה התגוררו בני משפחת לווי- הוגו, אילונה וילדיהם אלקס, אדית, ג'ון ופרנק. ביושבם באזור תחת שליטה הונגרית, עקבו בני משפחת לווי בדריכות אחר התרחשויות המלחמה, ובשנת 1942 נחרדו מידיעות על גירוש בני המשפחה המורחבת... לקריאה נוספת

חופה מארץ ישראל שנשלחה על ידי ארגון הג'וינט לניצולים במחנות העקורים באירופה

על החופה רקומה הכתובת "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". (ירמיהו ל"ג: י"א) בתום המלחמה פעל ארגון הג'וינט בקרב העקורים וסייע בחלוקת קצבאות מזון וביגוד. הארגון היהודי-אמריקני סייע גם במימון פעילויותיהן של הוועדות השונות במחנות העקורים ובסיוע כספי למפעלים החינוכיים של אורט... לקריאה נוספת