10 בפברואר 1944

מרושוושרהיי (טרגו-מורש), הונגריה

"קבצנים אינם יכולים להיות בררנים"

הגלויה האחרונה של פרקש וארנקה שפירר

כך כתב פרקש שפירר בגלויה האחרונה אותה שלח עם רעייתו ארנקה מעיר מגוריהם, מרושוושרהיי (Marosvásárhely) שבצפון טרנסילווניה אל גיסם, חנניה קאופמן (ליפוט) בבוקרשט. שלושה חודשים אחר כך נשלחו פרקש וארנקה אל מותם באושוויץ בירקנאו יחד עם בנותיהם. חנניה שרד.

בני הזוג שפירר, פרקש-זאב וארנקה-לאה לבית גייסט, חיו עם בנותיהם ארנה-חנה (נ. 1928) ומרים (נ. 1930) בטרגו מורש (Târgu Mureș, ובהונגרית - מרושוושרהיי) שהיתה חלק מרומניה בין שתי מלחמות העולם. פרקש היה סוחר והבנות למדו בבתי ספר יהודיים.

באוגוסט 1940 הועברה העיר משליטת רומניה להונגריה והחקיקה האנטי-יהודית של הונגריה נאכפה במקום בחומרה רבה יותר משנאכפה בהונגריה גופא. במרס 1944 פלשו הגרמנים להונגריה ובתחילת מאי הוקם במרושוושרהיי גטו בבית חרושת נטוש ללבנים. בסוף מאי החל גירוש היהודים לאושוויץ-בירקנאו. הם גורשו בשלושה שילוחים, שהאחרון בהם היה ב-6 ביוני. בין המגורשים היו בני משפחת שפירר. "על פי עדויות שהגיעו לבני המשפחה", סיפרה אחייניתם של בני הזוג שפירר, חוה אונגר, "ארנקה והבנות נרצחו בתאי הגז מיד בהגיען. פרקש עבר את הסלקציה, נשלח לעבודות כפייה ונרצח כששיסו בו כלבי זאב".

מרק אלמן, חברה לספסל הלימודים של ארנה שפירר, הכין אלבום לזכר חבריו לשכבה ומוריו מהתיכון היהודי במרושוושרהיי שנרצחו בשואה. באלבום מופיע שמה של ארנה ותצלום דיוקנה. "בדרך כלל", כתב:

אנו יוצרים ספר מחזור לבוגרי בית הספר, אבל לצערנו התכניות הללו נכשלו בגלל הקטסטרופה. היינו 50 [תלמידים]; 25 מאתנו שרדו.

ב-1956 מסרה פריידה קאופמן ליד ושם דפי עד לזכר אחותה ארנקה-לאה ובנותיה ארנה ומרים, ולזכר אחות נוספת, רג'ין-רחל שווימר, וילדיה טויבע בת ה-8 וחנה בת ה-3. ב-1988 מסרה מלכה לוי, בתה של רחל, דף עד לזכר דודה פרקש שפירר ובני משפחה נוספים. ב-2007 מסרה ליד ושם למשמרת עולם חוה אונגר, בתה של פריידה, את הגלויה האחרונה שכתבו דודיה להוריה. במכתב שנלווה לתרומתה כתבה:

שפירר פרקש, אשתו ארנקה ושתי בנותיהם נספו בשואה, וגלויה זו היא אולי העדות היחידה לכך שאי פעם היו קיימים.
מרושוושרהיי, 10 בפברואר 1944
יולאן, ליזי וגם אויקה היקרים,
היום קיבלתי את הגלויה ששלחתם ב-27 בינואר ובו בזמן 300 פנינג בדואר מדוד ב' קרולי מנג'וורד (Nagyvárad ). הייתי מופתע מאוד מהמשלוח הבלתי צפוי. אני סקרן לדעת אם זה באמת יועד לנו או למטרה אחרת. אם לנו, אנו אסירי תודה. ינו ורג'ין עזבו לפני שבועיים שוב לפשט, ועכשיו זו ארנקה שמטפלת בבית. אין לה עזרה, בלתי אפשרי להשיג עזרה כלשהי. אתה שואל אם גיסי משלם טוב. אני מתפלא על שאלתך – קבצנים אינם יכולים להיות בררנים.
גם ארנקה עובדת. היא מכינה אמרות לממחטות תוצרת בית – אנחנו מסתדרים איכשהו. ואני עובד עם ינו כי הוא פועל תחת השם של מישהו אחר. אנחנו מכינים דגמים להדפסה [על בדים] בעזרתן של עשר נערות. האם פגשת את אחי סאמו?
דרישת שלום חמה לכולם,
פרקש

פרקש כבר דיווח על הכל. תמסרו תודה לדוד אוסקר גם ממני. הבנות לומדות, מתכוננות למבחני אמצע השנה. אני דואגת לארנה כשתסיים את לימודיה. היא תרצה להמשיך ללמוד בכל מחיר. מה שלומכם?
נשיקות,
ארנקה


*מהונגרית: זולטן קקשי (Zoltán Kékesi)

   לצפייה בגלויה