בלץ תחת הכיבוש הגרמני

ב-22 ביוני 1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות. בכיבושן בסרביה וצפון בוקובינה השתתפו גם יחידות צבא רומניות. בפלישה ספגה העיר בלץ שורה של הפצצות כבדות שהעלו באש שני שליש מבתי העיר, מכוסי גגות הרעפים.

הריסות בעיר בלץ לאחר כיבושה ע"י הגרמנים. מתוך אלבום של חייל גרמני המתעד את הפלישה לברית המועצות

הריסות בעיר בלץ לאחר כיבושה ע"י הגרמנים. מתוך אלבום של חייל גרמני המתעד את הפלישה לברית המועצות.

יהודים רבים נהרגו בהפצצות והחלה בריחה המונית מבלץ אל כפרי הסביבה. בעיר נותרו חולים וזקנים המרותקים למיטתם. הבורחים לקחו איתם מעט מחפציהם ואלה נשדדו מהם על ידי איכרים מקומיים ועל ידי החיילים הרומנים והגרמנים. מעשי שוד אלו לוו באונס ורצח. בכפרים בהם ביקשו יהודים מקלט נרצחו אלפים מהם.

העגלונים שברגיל היו אכרים קשי יום, הזדמנה להם עסקת חייהם. ודאי חשבו לעצמם: אם הז'ידים דוקא רוצים לברוח, שיברחו, לא יזיק לנו לפטם את כיסינו הריקים במזומנים שלהם. הם מיהרו לדפוק בסוסים, להמשיך בדרכם, אולי יספיקו להעבירנו את הנהר, לפרוק אותנו, לחזור ולהעמיס יהודים נוספים פעם ופעמיים... בלצי היתה למאכולת אש.

נעמי אבי-יצחק (טור-כספא), ספר בלצי, ע' 596

ב-7 ביולי 1941 התנפלו כנופיות של איכרים מקומיים על יהודים מבורחי בלץ שהסתתרו בכפר ולאד (Vlad). הם שדדו, רצחו, היכו את הנותרים והציתו את הבתים בהם שהו. למחרת, ב-8 ביולי, נתקלה קבוצת חיילים רומניים בקבוצה מבורחי בלץ, 42 מבוגרים ו-8 ילדים. היה זה בדרך בין הכפרים טאורה ווקא (Taura-Veche) ו-טאורה נואה (Taura-Nouă). לאחר שהפשיטום, דחפו אותם החיילים לתוך ביצה ואילצום לשכב על פניהם. הגברים נורו והילדים הוכו למוות. שתי נשים ניצלו בידי חיילים גרמנים שהעבירון לבית חולים.

ב-9 ביולי נכבשה בלץ בידי הדיוויזיה הגרמנית ה-11 בפיקודו של הגנרל הגרמני אויגן פון שוברט (von Schobert) שקבע את מטהו בעיר. עם הכיבוש חזרו הבורחים מהכפרים הסמוכים על פי הוראת המשטרה הצבאית הגרמנית. 813 מיהודי בלץ (250 גברים, 345 נשים ו-218 ילדים) נשלחו לעבודות כפייה במחנה ג'וּרְג'וּ (Giurgiu) בדרום רומניה. שאר היהודים רוכזו בחצר בנק "מולדובה" ובחצר בית הכלא. למחרת היום, ב-10 ביולי, נאספו בפקודת הצבא הרומני 400 מיהודי בלץ שנועדו להיירות. המפקד הגרמני התנגד לכך בטענה שזה יפגע במשמעת חייליו. עקב כך נורו 50 יהודים בלבד. ב-11 ביולי החלה איינזצגרופה D בפעולותיה בבלץ. מהקבוצה שרוכזה בבנק מולדובה הוצאו עשרה יהודים ונורו בחצר הכנסייה העתיקה בעיר, כנסיית "סובור". העילה לרציחתם היתה ההאשמה הכוזבת לפיה ירו בחיילים גרמנים.

הגרמנים ציוו על הקמת ועד יהודי בן 12 חברים בראשותו של ברנרד וולטר. הוועד דאג למזון ולמצב התברואה בשני מקומות הריכוז היהודיים. ב-15 ביולי בערב הובלו כל חברי הוועד היהודי אל מטה המשטרה הצבאית הגרמנית. הם נדרשו למסור לגרמנים רשימה של 20 יהודים קומוניסטים שיוצאו להורג באיום שאם לא יעשו כך, ייַרו יהודים ללא הבחנה ובכלל זה חברי הוועד היהודי. חרף האיום סרבו חברי הוועד למסור רשימה כזו ונעצרו. באותו זמן עונו יהודים בחצר בנק מולדובה לעיני בני משפחתם, כיון שברשותם נמצאו חפצי ערך. הגרמנים צילמו את האירוע. לאחר מכן הובאו 44 יהודים שהיו עצורים במרתפי הבנק ובכללם 12 חברי הוועד ונשלחו במשאיות אל מחוץ לעיר.

בשעה שמונה בערך הגיעו המשאיות עם היהודים לסלובוזיה בלצי [בלץ], בנקודה הנקראת פלמינדה, שם היתה תחנת ניסיונות ללשכת החקלאות של בלצי ועליה מחצבה. היהודים חולקו לקבוצות של כ-15 איש ונצטוו לחפור לעצמם את הבורות לקבר. ניתנו להם אתים לחפירה אשר הובאו לכך במיוחד. לאחר גמר כל בור נצטוותה כל קבוצה אשר גמרה לחפור את הבור שלה לשכב עם הפנים לקרקע  וכל אחד מן הקבוצה קיבל כדור בראש מן העורף. אחדים מתו במקום, אחרים עדיין גססו ונאלצו להתחנן בפני הרוצחים שיוסיפו כדור שני. ההרוגים כוסו באדמה על ידי הקבוצות שטרם נורו. הקבוצה האחרונה נקברה וכוסתה בעפר בידי הרוצחים.

עדות ברנרד וולטר, ספר בלצי, ע' 603

ברנרד וולטר, ראש הוועד היהודי, היחיד שניצל מהרצח בזכות התערבותם של פקידי ממשל רומניים וראש המשטרה הרומנית אגפה.

ב-15 ביולי הומתו עוד 20 יהודים בחצר הכנסייה בידי גרמנים ושוב בטענת כזב לפיה הרגו חיילים גרמנים.

גלריית תמונות