מוסדות החינוך בבלץ (רומניה) לפני השואה
תלמידות הגימנסיה העברית בבלץ עם סגל המורים, 1928.
החינוך העברי בבלץ השתרע מהגן, דרך בית הספר היסודי ועד הגימנסיה העברית שהייתה בעלת צביון עברי חילוני וציוני. הילד העברי חונך מגיל הגן לשיר את שירי ארץ ישראל ולהכיר – על ידי תמונות וסרטים – את הווי ארץ ישראל, בייחוד בסיוע הקרן הקיימת. שליחים מארץ ישראל הגיעו תכופות לבלץ וערכו מגביות ("הקופסה הכחולה").
מערכת החינוך העברי בבלץ התייחדה במחנכים משכילים, מוכשרים ומסורים להוראה. המורים העבריים של בלץ היו פעילים ברשת החינוך העברי "תרבות" מיום היווסדה. הם השתתפו בכל ועידותיה של רשת "תרבות", היו בין מעצבי החינוך העברי בכל בסרביה ורובם היו חברי "הקרן הקיימת". אישי ציבור בעיר הכירו בחשיבות החינוך העברי ודאגו לגיס משאבים להקמת מערכת החינוך העברית ולהחזקתה, תוך סיוע במלגות לתלמידים מבתים עניים. ציבור הורים רחב דגל בחינוך עברי ובהשכלה, והעדיף חינוך זה על פני החינוך ליידיש, לרומנית או לרוסית. בבתי הספר העבריים בבלץ נלמדו כל המקצועות בעברית.
בשנות העשרים נסגרו בתי הספר לפרקים, בתואנות שונות. בין הסיבות היו היעדר ההסמכה של המורים, אי לימוד השפה הרומנית, היעדר ספרי לימוד ברומנית או קיומם בספרי הלימוד של טקסטים שהואשמו בפגיעה במדינה. הממשלה הרומנית הפסיקה את התמיכה בבתי הספר היהודיים, והיהודים נאלצו לקיימם בכספי ועד הקהילה, בשכר הלימוד ובתרומות של נגידים. בראשית שנות השלושים נאלצו היהודים לסגור את הגימנסיה העברית באופן זמני, אך הלימודים נמשכו.
גלריית תמונות
