קופסה ובתוכה כרטיס ברכה של פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לנדנפלס, 7 ביוני 1947". את הקופסה קיבל שלמה הוכמן בן ה-16, ניצול שואה מקששוב (Krzeczów) שבפולין, על סיפון אניית המעפילים "אקסודוס", מהדסה רוזן בת ה-16, ילידת צ'ייכאנוביץ (Ciechanowiec) שבפולין וניצולת השואה אף היא.
לאחר המלחמה השתלט הצבא האמריקאי על מלון בעיירה לינדנפלס שבדרום מערב בגרמניה והפך אותו לבית ילדים. שלמה והדסה היו ידידים עוד מבית הילדים בלינדנפלס.
הוריו של שלמה, יהושע ("שייע") ושושנה, נרצחו באקציה בקששוב באוגוסט 1942. חמשת אחיו ואחיותיו של שלמה נרצחו גם הם. אחיו חיים, ששרד בשואה, נרצח על ידי אוקראינים ב-1946. שלמה, הצעיר מכל האחים והאחיות, הוא היחיד ממשפחתו ששרד בשואה.
בעת האקציה בה נרצחו הוריו ברח שלמה עם שני אחיו הגדולים ליער, שם בנו השלושה מסתור תת קרקעי. חמושים פולנים רצחו אחד מאחיו ושלמה נשאר עם האח השני במסתור. לאחר מכן התחבאו בשדות. בגדיהם נרקבו מהגשם. הם מצאו עבודה אצל איכר ועבדו אצלו עד שחרור פולין.
לאחר השחרור נרצח אחיו השני של שלמה על ידי אוקראינים. שלמה ברח לחוז'וב (Chorzow), שם נכנס לבית ילדים. אחרי שלושה חודשים הצטרף לקיבוץ ילדים של "השומר הצעיר" ועמו הגיע לגרמניה. שם שוכן בבית הילדים בלינדנפלס, בו פגש את הדסה. ביולי 1947 עלה שלמה עם קבוצתו על אוניית המעפילים "אקסודוס". הוא הגיע לארץ ישראל והיה חבר קיבוץ ברעם שבגליל העליון.
בשנת 1955 מסר שלמה דפי עד לזכר הוריו יהושע ("שייע") ושושנה, אחיו הגדולים משה, שמעון וחיים, אחיותיו הגדולות שיינה-שיינדל וצביה,
***
גם הדסה היא היחידה ששרדה בשואה מכל בני משפחתה. היא נולדה בצ'ייכאנוביץ שבפולין אך ערב המלחמה התגוררה עם משפחתה בפודברודז'יה (Podbrodzie) שבפולין (כיום פברדה – Pabradė – שבליטא). עם הכיבוש ביוני 1941 רצחו הגרמנים רבים מהיהודים בעיירה ולאחר מכן הקימו בה גטו. בספטמבר רצחו הגרמנים את יתר יהודי העיירה. בעת הרציחות הסתתרה הדסה בעליית הגג של בית המדרש בו רוכזו היהודים לפני רציחתם. הגרמנים חשפו את מקום המסתור שלה והעמידו אותה בפני כיתת יורים. היא נורתה אך שרדה וברחה. היא נדדה והגיעה לגטו קיימיילישקי.
באוקטובר 1942 חוסל גם גטו זה. בעוד הגרמנים מובילים את יהודי הגטו אל המקום בו עמדו לרצוח אותם, ברחה הדסה. היא הסתירה את מוצאה היהודי, נדדה ומצאה עבודות מעת לעת אצל איכרים. לאחר שחרור האזור בידי הצבא האדום שהתה בבית יתומים יהודי בווילנה ואז שבה לפולין. בלודז' הצטרפה הדסה אל "השומר הצעיר". קבוצתה עברה לגרמניה והיא הגיעה לבית הילדים בלינדנפלס. ביולי 1947 עלתה הדסה על ה"אקסודוס". ב-1948 הגיעה לארץ ישראל וב-5 במאי הגיעה לקיבוץ עברון.
הדסה נישאה לאריה שפירא (שנולד בסרנקי שבפולין ב-1930), שגם אותו פגשה בבית הילדים בלינדנפלס והיה אף הוא על ה"אקסודוס".
בשנת 1968 מסרה הדסה דפי עד לזכר אביה, מרדכי-משה, אחותה צביה, אמה נחמה וקרובי משפחה נוספים.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם.
תרומת ד"ר אבי שפירא, זכרון יעקב
![קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לנדנפלס, 7 ביוני 1947"](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/14450.jpg "קופסה ובתוכה פרחים מיובשים והקדשה: "לשלמה אחי ביום הולדתך, מאחותך הדסה. לנדנפלס, 7 ביוני 1947"")
