לאחר מלחמת העולם השנייה הרחיב היישוב העברי את הקשרים עם ניצולי השואה במטרה לסייע להם לעלות לארץ ישראל שתחת שלטון המנדט הבריטי. עקב התרבות ניסיונות ההעפלה הקימו השלטונות הבריטים מחנות מעצר למעפילים בקפריסין באוגוסט 1946, עבור עשרות אלפי מעפילים. למרות זאת לא פסקו ניסיונות ההעפלה. בנובמבר 1946 רכש המוסד לעליה ב', מארגן ההעפלה, את הספינה האמריקנית "פרזידנט וורפילד" (President Warfield) - ספינת טיולים שיועדה לשיט נהרות וחופים. היה בה מקום לכ-4,500 נוסעים. זו היתה האוניה הגדולה ביותר שהפעיל עד אז המוסד לעלייה ב'. כך ביקש המוסד להיענות לעקורים היהודים שדרשו לצאת ממחנות העקורים בגרמניה, ובמקביל ביקש לארגן מבצע העפלה שימשוך סיקור תקשורתי בין-לאומי ויסב את תשומת לבם של חברי ועדת החקירה של האו"ם לעניין ארץ ישראל (UNSCOP), שהיו אז בארץ ישראל במסגרת תפקידם.
בתחילת יולי 1947 הועברו כ-4,500 פליטים יהודים ממחנות בגרמניה לדרום צרפת והועלו על האונייה "פרזידנט וורפילד" בנמל העיירה סט (Sète), באזור מרסיי. ב-11 ביולי הפליגה האוניה לעבר ארץ ישראל ובלב ים הסבה את שמה ל"יציאת אירופה תש"ז – אקסודוס 1947".
המעפילים - קיבוצים מאורגנים ופליטים יחידים - שהו באונייה בצפיפות ובתנאי מחסור, אך מתוך שמירה על משמעת פנימית. כלי שיט בריטיים עקבו אחר האונייה ועצרו אותה ב-17 ביולי, לפני שהגיעה לתחום המים הטריטוריאליים של ארץ ישראל. על הסיפון התפתח קרב, במהלכו נהרגו שלושה יהודים ועשרות נפצעו. ה"אקסודוס" ננגחה על ידי משחתות בריטיות ולמחרת הובלה לנמל חיפה.
ב-20 ביולי הועברו המעפילים לשלוש ספינות גירוש של הצי הבריטי, "אמפייר רייבאל", "ראנימיד פארק" ו"אושן וייגור", שנועדו להחזירם לנמל המוצא בצרפת. דבר זה היה חידוש במדיניות הבריטית. מאז אוגוסט 1946 שולחו המעפילים שנתפסו למחנות מעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. הפעם החליטו הבריטים להחזיר את הפליטים אל המדינות שאפשרו את יציאתם מאירופה. בכך ביקשו הבריטים לדרבן מדינות אלה להפסיק לסייע למאבק הציוני.
חברי ועדת האו"ם לשאלת ארץ ישראל היו נוכחים כשהחיילים הבריטים גררו את הפליטים היהודים המתנגדים אל אוניות הגירוש. השפעת המחזה עליהם ניכרה בדו"ח הוועדה לאו"ם בספטמבר 1947, ובו המלצות לבטל את המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית בחלק של ארץ ישראל.
שלוש אוניות הגירוש עגנו בצרפת במשך כחודש. הצרפתים הציעו לפליטים מקלט, אך רק פליטים מעטים ירדו אל החוף. שר החוץ ארנסט בווין הורה להחזיר את הפליטים למחנות בגרמניה. ב-8 בספטמבר הורידו חיילים בריטים בכוח את המעפילים המגורשים בנמל המבורג. רוב המעפילים שהו במחנות בגרמניה יותר משנה, והגיעו לארץ רק לאחר הקמת המדינה. האחרונים שבהם עלו לישראל ב-1949.
ארכיון התצלומים של יד ושם 5098/4
ארכיון התצלומים של יד ושם 171FO3
![חיילים בריטיים מפנים יהודים מאוניית המעפילים "אקסודוס – יציאת אירופה תש"ז", בנמל חיפה, 18 ביולי 1947](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/16a.jpg "חיילים בריטיים מפנים יהודים מאוניית המעפילים "אקסודוס – יציאת אירופה תש"ז", בנמל חיפה, 18 ביולי 1947")
![נוסעי ה"אקסודוס" מתפללים על אוניית הגירוש "אמפייר רייבאל" במסעה חזרה לצרפת, ט' באב, 27 ביולי 1947](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/16b1.jpg "נוסעי ה"אקסודוס" מתפללים על אוניית הגירוש "אמפייר רייבאל" במסעה חזרה לצרפת, ט' באב, 27 ביולי 1947")
