מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

חיי היום יום בגטאות

במהלך השואה נגזלו מיהודים בתיהם והם אולצו לחיות בתנאים נוראיים ובמחסור במזון. עם זאת, רבים מהם סיכנו את חייהם כדי לעזור לזולת והמשיכו לקיים מסורות דתיות, פעולות תרבות וחינוך לילדים.
לקריאה נוספת...

עם המעבר לגטו הורשו היהודים לקחת עמם רק חפצים אישיים מועטים, וכל רכושם נותר מאחור. בגטאות הייתה צפיפות רבה וחסרו בהם תשתיות תברואה וחשמל. הקצבות המזון ליהודים היו זעומות מכדי לקיים את יושבי הגטו. השלטונות הגרמניים נקטו צעדים אכזריים נגד מבריחי המזון, ובכלל זה הוצאות להורג, פומביות ולא פומביות. הרעב, התחלואה והמגפות בגטו הלכו וגברו.

למרות התנאים הבלתי אנושיים ששררו בגטאות, התאמצו מוסדות הקהילה וארגונים וולונטריים לעזרה סוציאלית לתת מענה לצורכי הציבור.

רבים מתושבי הגטו השתדלו לקיים אורח חיים מוסרי, תוך סיכון חייהם. הם דאגו לקיים מערכת חינוך חלופית, הקפידו על מצוות הדת ועל ערכי התרבות היהודית. הספר, הלמידה, הציור, השירה, המוסיקה והתאטרון היו מפלט מן המציאות הסובבת ומסר של זיכרון מחייהם בעבר. אמנים ואינטלקטואלים, "עמך" וילדים כתבו וציירו במטרה לתעד את הפחד ואת השבר שהשתרר בחברה היהודית. הפעילות הרוחנית סייעה לרבים להתעלות לזמן קצר מעל המציאות של השפלות ופגיעות. למרות המציאות הרצחנית היום יומית רבים התגייסו לסייע לחלשים ולדלים. יהודים רבים העמידו את עצמם בסכנה כדי להציל את חייהם של אחרים, ביניהם ילדים שנהגו להבריח מזון לגטו תוך סיכון חייהם.