• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מערך שיעור בנושא תפילה בתקופת השואה

"אשפוך לפניו שיחי" (תהילים, קמב, ג)

מיועד לתלמידי החטיבה העליונה
משך הפעילות:
שעה וחצי

מערך השיעור המוצע כאן עוסק בתפילה ובמשמעותה במהלך השואה. התפילה היא הקדשת זמן ומחשבה לשיח האדם עם אלוהיו. תפילה היא מצד אחד הכרת האדם באלוהים ככח עליון, ומצד שני גם בקשה אישית המשקפת את קרבתו של האדם לאלוהיו. זו ההזדמנות של האדם לפרוש את תקוותיו, מצוקותיו ולהודות לכוח עליון על הטוב שקיבל. התפילה מהווה צורך אנושי ליצירת קשר של האדם עם כוח גדול ממנו. קשר שיכול להעניק תמיכה, משמעות וחוסן ומאפשר אף תלונה וקבילה. התפילה כמקשרת בין האדם לבוראו היא בעלת אופי אישי.

במהלך השיעור נתבונן בעולם התפילה בשואה דרך עיניהם של יהודים בני התקופה, ונשאל כיצד השפיעה מציאות החיים בשואה על עולמם הרוחני? האם התפילות שיקפו את מצוקות החיים, השרירותיות והסבל? מה ביקשו יהודים לבטא בתפילותיהם במהלך השואה? האם התפילות אופיינו בחידוש או בדבקות במסורת?

מרבית בני האדם מתפללים באופן כזה או אחר. בזמנים של שמחה ובוודאי בזמן מצוקה רבים פונים לכוח עליון ומתפללים. כשיהודי מתפלל בנוסח בו התפללו אבותיו ודורות רבים לפניו, התפילה מדגישה את מקומו כחוליה ברצף ההיסטוריה היהודית ושייכותו לקולקטיב היהודי. בתנ"ך מופיעה התפילה האישית בסיפורים שונים, כגון חנה המתפללת לבן או דניאל בגוב האריות. בתפילה עצמה מוזכרים אירועים מההיסטוריה היהודית (כגון יציאת מצרים, קרבנות בבית המקדש ועוד) ודמויות מרכזיות כגון האבות, משה והנביאים.

השגרה שנוצרת משלוש התפילות ביום, מעגנת את חייו של האדם במסגרת מחזורית. נשאלת השאלה מה קורה לאותו אדם כאשר שגרה זו מופרת, ואורח החיים בו היה מורגל מתפרק לחלוטין. קיים מתח תמידי בין הצורך בתפילה מנוסחת באופן אחיד לבין צרכיו הפרטיים של האדם. המתח בין תפילה מנוסחת לבין תפילה פרטית הפך משמעותי ביותר בתקופת השואה. בתקופה בה הגיעו מצבים אנושיים לקיצוניות חסרת תקדים, הפער בין תפילה מסורתית מנוסחת לבין צרכי השעה גבר: רבים נאלצו להתפלל ללא סידור, דבר שהקשה על קיום תפילות סדירות ושלמות. בתקופה בה היו יהודים אסירים במחנות, נוסף גם הקושי לייחד זמן לתפילה. במקרים רבים, למרות הקושי הגדול שהיה כרוך בקיומן, קיום התפילות העניק לאנשים תחושת השראה וקדושה יוצאת דופן. ההסתמכות על כח עליון ועל כוחה של התפילה, גם אם היחס אליה השתנה לאור המציאות הקשה, חיזק את האדם אשר חרב עליו עולמו. השגרה שהתפילה מייצגת העניקה למתפללים מקור לתקווה ולהמשכיות.

פתיחה
מצוות התפילה – מקומו של האדם הפרטי בתוך התפילה
תפילה בתקופת השואה
סיכום