• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מערך שיעור בנושא תיעוד והנצחה בתקופת השואה ולאחריה

מיועד לתלמידי החטיבות העליונות
משך הפעילות:
שעה וחצי
 

"אם אתה חי - אחיה בתוכך [...] יהודי העיר נעלמו מהרחובות. אין לאן לברוח"
ממכתבו האחרון של פנחס אייזנר, הונגריה, אוקטובר 1944. 

לפני 60 שנה, ב-19 ביולי 1944, החלו הגרמנים לרכז את 2,000 יהודי רודוס וקוס. לאחר שהוחזקו במעצר במשך ימים מספר, הם הועמסו על אניות לאתונה. במהלך ההפלגה, שמונה ימים, עצרו האוניות בלרוס ואספו את התושב היהודי היחיד באי. כשהגיעו לאתונה הועמסו כולם על רכבת וארבעה שבועות לאחר האיסוף הגיעו לאושוויץ-בירקנאו. כמעט כל מי ששרד את המסע המייסר נרצח מיד עם הגעתו למחנה.

בתקופת השואה, ביקשו הנאצים לרצוח ולהשמיד את היהודים באשר הם, עד האחרון שבהם. אנו מצווים לזכור ולהנציח אותם.

מי היו אותם גברים, נשים וילדים שהנאצים ניסו לרצוח אותם ולהשמיד את זכרם? במערך השיעור נתוודע לכמה מהנספים בשואה ולדרכים בהן ביקשו להנציח את זכרם וזכר הסובב אותם למען העתיד.

כבר ראינו שמשמעות הניסיון לרצוח את כל היהודים פירושה רדיפתם בכל מקום בו הם מצויים. נסו לחשוב על משמעות נוספת הנוגעת גם במרכיב של זמן (רמז: שימו לב לרדיפת היהודים לאורך שנות המלחמה – האם יש הבדל בין רדיפתם בשנת 1941, לרדיפתם לקראת סוף המלחמה?).

היהודים האחרונים – שנת 1944
"ארכיון "עונג שבת
יומנים וזיכרונות
מכתבים אחרונים
מאגר השמות ביד ושם