• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

"העולם אחרי אושוויץ" - מסעו של ניצול בדרכו חזרה לחיים

מיועד לתלמידי החטיבה העליונה
משך הפעילות: שעתיים

עשרות שנים מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה ועדיין, על פי רוב, נדחקת שאלת התמודדותם של ניצולי השואה עם חייהם לאחר סיום המלחמה, לטובת עיסוק בשנות המלחמה עצמה. אנו מאמינים שלימוד שלם של השואה לא יכול להתמקד רק בשנים שבהן התרחשה. במסגרת ההתמקדות בדמות האדם היהודי לפני השואה, במהלכה ואחריה, יש לסיפורם של ניצולי השואה מקום חיוני ומיוחד. מטרתו של השיעור לעורר את התלמידים לחשיבה על סוגיות חברתיות וערכיות החורגות גם מתחום העיסוק ההיסטורי בשואה.

  1. דן פגיס, כל השירים, הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק. ירושלים. 1991. עמ' 137.
  2. ויזל א., הלילה. ידיעות אחרונות ספרי חמד. תל-אביב, 2005. עמ' 43.
  3. יהודה באואר, "השואה: המיוחד והאוניברסלי", בתוך: חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית - סוגיות בהשתלמויות מורים, קובץ ט', האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לחינוך, המחלקה להשתלמויות מורים, ירושלים 2000. עמ' 161-162.

מבנה השיעור

  1. פתיחה: התמודדות ניצולי השואה עם חייהם לאחר סיום המלחמה כסוגייה ייחודית וחשובה.
  2. משימת חקר: העמקה במקורות מגוונים המספרים סיפור אישי וכללי כאחד של ניצולי השואה במהלך המלחמה ולאחריה.
  3. סיכום: על משמעות התמודדותם של ניצולי השואה לאחר סיום המלחמה עם כאב השחרור והחזרה לחיים.
  4. הצעות להמשך פעילות כיתתית.

למורה - נקודות למחשבה לפני קיום הפעילות

מה משמעותה של החלטת האו"ם? האם ההחלטה חשובה אך ורק לעם היהודי?

כדי לפתח את הדיון, נקרא ונלמד תקציר של החלטת האו"ם.

התלמידים יחולקו לקבוצות עבודה קטנות. המורה יחלק לתלמידים כרטיסיות, ובהן שלושת הסעיפים. כל קבוצה תצטרך, במשך כעשר דקות, לדון ולהחליט מהם עיקרי החלטת האו"ם ובמה חדשנותה.

כרטיסיות לקבוצות:

לפניכם שלושה סעיפים מרכזיים בהחלטת האו"ם הקובעת שיום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה:

  1. האו"ם מעודד את המדינות החברות לפתח תכניות לימוד שישפיעו על הדורות הצעירים ללמוד את לקחי השואה כדי למנוע פשעים דומים בעתיד.
  2. האו"ם דוחה כל ניסיון שהוא להכחיש הכחשה חלקית או מלאה את העובדה שהשואה היא אירוע היסטורי.
  3. האו"ם מגנה כל תופעה שהיא של חוסר סובלנות דתית, מעשי גזענות ואלימות נגד קבוצות אתניות או דתיות.

במה החלטה זו חדשנית?

  1. דיון במליאה

    • מה יש בהחלטה? מה החידושים בה? לאילו תחומים היא מתייחסת?
    • למה לדעתכם התקבלה ההחלטה באו"ם על יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה דווקא עכשיו, שישים שנה אחרי השואה?

    לאחר שראינו מה תוכנה של ההחלטה, נשאל מה חשיבותה לאדם בחברה המודרנית.

  2. עבודה בקבוצות

כל קבוצה תקבל כרטיסיית עבודה, ובה מקור ושאלת סיכום זהה:

עדות
דן פגיס

לא לא: הם בהחלט
היו בני אדם: מדים, מגפים
איך להסביר. הם נבראו בצלם.

אני הייתי צל.
לי היה בורא אחר.

והוא בחסדו לא השאיר בי מה שימות.
וברחתי אליו, עליתי קליל, כחול,
מפויס, הייתי אומר: מתנצל:
עשן אל עשן כל יכול
שאין לו גוף ודמות.1

  • האם השואה יכולה ללמד אותנו על טבע האדם?

אלי ויזל מספר על הגעתו לאושוויץ:

"אסיר אחד קרב אלינו [...] 'אומללים, אתם הולכים אל המשרפה.' דומה כי אמר את האמת. לא הרחק מאיתנו פרצו להבות מתוך בור, להבות ענק. שרפו שם משהו [...] צבטתי את פני: העודני חי? האומנם ער אנוכי? לא יכולתי להאמין בכך. כיצד ייתכן שישרפו אנשים, ילדים, והעולם יחריש?"2

  • האם השואה יכולה ללמד אותנו על טבע האדם?

את הציור צייר טולקאצ'ב - צייר וחייל יהודי שהגיע עם הצבא האדום אל אושוויץ עם שחרורו.

  • האם השואה יכולה ללמד אותנו על טבע האדם?
  1. דיון במליאה

כל קבוצה תציג את המקור שקיבלה ואת מסקנותיה על השאלה הנוגעת לטבע האדם.

להרחבה:

החלטת האו"ם קובעת שעל כל אדם בעולם ללמוד על השואה כדי למנוע רצח עם בעתיד. אך כדי לוודא זאת, עלינו גם להבין במה השואה ייחודית.

פרופ' יהודה באואר כתב:

"בפעם הראשונה בהיסטוריה נידונו למוות אנשים אשר היו נצר לשלושה או ארבעה סבים וסבתות מסוימים – במקרה זה יהודיים, רק בשל העובדה שהם נולדו. מעשה זה, ההיוולדות, הוא הוא אשר היה העוון שדינו מיתה, ואשר אותו יש לנקום בהוצאה להורג. דבר כזה עוד לא קרה בשום מקום בעולם. שנית, הייתה חובה להגיע אל כל אדם שמוצאו יהודי באשר הוא ברחבי מרחב ההשפעה של גרמני הנאצית, כלומר ברחבי העולם [...] רצח היהודים לא כוון כנגד יהודים גרמניים או פולניים או אפילו אירופאיים, אלא נגד כל 17 מיליוני היהודים אשר חיו בכל פזורות עולם של 1939. כל יתר המקרים של רצח עם התרחשו בטריטוריה מסוימת, אם כי לעתים מאוד נרחבת. רצח היהודים היה משהו אשר נהגה לגבי התבל כולה, משהו אוניברסלי".3

  • לדעת פרופ' יהודה באואר, מה מייחד את השואה ממקרים אחרים בעולם של רצח עם שהיינו עדים להם?
  • מה המשמעות החינוכית של הדברים שכותב פרופ' באואר? האם היא שונה מהמשמעות החינוכית של זיכרון השואה בעולם?

סיכום

במדינת ישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום כ"ז בניסן. לפיכך החליט משרד החינוך להקדיש את 27 בינואר לעיון חינוכי וערכי בהיבטים שונים של השואה ושל משמעותה לעולם כיום. במערכת החינוך ידונו בהיבטים האוניברסליים של השואה תוך עיון מעמיק בייחודיות של שואת העם היהודי ובנושאים של גזענות ושל אנטישמיות.

עצם העובדה ששישים שנה לאחר השואה העולם מחליט כמעט ברוב קולות לעסוק בה, להבינה וללמוד ממנה מלמדת שהשואה חרגה מגבולות השבר של העם היהודי לבדו והייתה לאירוע מכונן בתרבות המערבית המודרנית. השואה מעוררת שאלות רבות בתחומי דעת שונים ומגוונים, החל בהיסטוריה דרך ספרות ואמנות וכלה במדעי ההתנהגות. החלטת האו"ם מאפשרת לכל אדם ואדם בעולם להתכנס ב-27 בינואר לחשבון נפש באשר לערכי יסוד אוניברסליים כמו "לא תרצח" וזכויות אדם, וזאת תוך עיון מעמיק בשואת העם היהודי דווקא.

הרחבה למורה

מה משמעותה של החלטת האו"ם? האם ההחלטה חשובה אך ורק לעם היהודי?

בתגובה על החלטת האו"ם אמר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו:

"מעבר לחשיבות הסמלית של כינון יום זיכרון בין-לאומי לשואה, ההחלטה מכירה בצורך המתמיד בהוראת השואה. אימוץ החלטה זו על ידי האומות המאוחדות מבטא את הכרתן בחשיבות זיכרון השואה הן כערך בפני עצמו הן ככלי להבטחת המחויבות לשמירה על ערכי היסוד של האנושות".

בהחלטתו למעשה הביע האו"ם הזדהות עם קרבנות השואה. בשואה ניחתה על העם היהודי מכה שכמעט הכריעה אותו - כשליש מהעם היהודי הושמד, קהילות שלמות אבדו ואינן, ועולמות של תרבות, רוח, הגות, יצירה ותורה נמחו באחת מעל פני האדמה. 

בשואה התערער האמון בשוויון בני האדם ובזכותו של כל אדם לחיים והופר הצו האוניברסלי העתיק "לא תרצח". השואה התרחשה במרכז התרבות המערבית וחוללו אותה בני אדם לשכניהם שחיו עמם מאות בשנים. 

משמעותה של החלטת האו"ם היא אפוא כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה. העולם עדיין מחפש את הדרך לזכור את הטרגדיה האנושית ואת קרבנותיה ולהבטיח שהשמדת עם שוב לא תוכל להתרחש.

מדוע נבחר דווקא יום כניסת הצבא האדום לאושוויץ ליום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה?

27 בינואר הוא יום שחרור אושוויץ. באמצע ינואר 1945 פתח הצבא האדום במתקפה והתקדם לכיוון קרקוב ואושוויץ. הנאצים פתחו בנסיגה חפוזה. ב-18.1.1945 יצאה ממחנות אושוויץ צעדת המוות האחרונה שהכילה כ-58,000 אסירים, רובם יהודים. רוב היוצאים לצעדת מוות זו לא שרדו אותה ונרצחו או מתו במהלכה.

בשעות אחר הצהריים של 27 בינואר נכנסו חיילי הצבא האדום לאושוויץ. הם מצאו במקום 7,650 אסירים חולים ותשושים וגופות של כ-600 אסירים שרצחו הנאצים שעות ספורות לפני שחרור המחנה. הנסיגה החפוזה שנכפתה על הגרמנים לא אפשרה להם לסלק את אחרוני האסירים ולצרפם ל"צעדות המוות". הם גם לא הספיקו לרוקן את כל מחסני החפצים שנבזזו מהקרבנות: הסובייטים מצאו במחסני אוושויץ 350,000 חליפות גברים, 837,000 מערכות בגדי נשים, רבבות זוגות נעלים ו-7.7 טונות שֵער אדם בשקיות נייר ארוז למשלוח.

בעשורים שלאחר השחרור היה אושוויץ לסמל בשל ממדי הרצח שהתרחשו בו ובשל מספרם הרב של האסירים בני לאומים רבים שעברו במחנה.

אושוויץ הייתה בית הקברות הגדול ביותר בתולדות האנושות. מספר היהודים שנרצחו בתאי הגזים של בירקנאו הוא כמעט 1.2 מיליון - גברים, נשים וטף. כמעט רבע מכלל היהודים שנרצחו במלחמת העולם השנייה נרצחו באושוויץ. מ-405,000 האסירים הרשומים שקיבלו את מספרי אושוויץ שרדו רק כ-65,000. על פי האומדנים, כ-1.5 מיליון בני אדם נרצחו במרכז הרצח בבירקנאו.

למה התקבלה ההחלטה באו"ם על יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה דווקא עכשיו, שישים שנה אחרי השואה?

ההחלטה על קביעת יום זיכרון בין-לאומי נתקבלה בתקופה שבה אנו עדים לשתי תופעות סותרות: מצד אחד הגברת המודעות לשואה וניסיון של יחידים ושל קבוצות במדינות שונות באירופה להתמודד עם עברן ומצד אחר גל אנטישמיות ואנטי-ישראליות מתחדש ומאיים.

מצד אחד ככל שעובר הזמן מאז השואה, המודעות אליה גדלה - על כך מעידה החלטת האו"ם שיום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי. ההחלטה נשענה על העובדה כי שלושים ואחת מדינות כבר קבעו יום זיכרון מיוחד להנצחת קרבנות השואה. (מרביתן קבעו את יום 27 בינואר). עשרים וארבע מדינות חברות כיום בכוח משימה בין-לאומי מיוחד שנוסד בשוודיה בשנת 1998 ופועל לקידום הוראת השואה, הנצחתה וחקרה בארצות האלה. גופים בין-לאומיים רבים, ובכללם מועצת אירופה, הצביעו גם הם על הצורך לציין יום זיכרון מיוחד לשואה. על המודעות לשואה ועל מקומה של מדינת ישראל בהנצחתה מעידים גם עשרות ראשי המדינות אשר הגיעו לחנוכת המוזאון החדש ביד ושם בירושלים בשנה שעברה.

מצד אחר החלטת האו"ם חשובה היום במיוחד מפני שהאנטישמיות מרימה שוב את ראשה, וכן לנוכח פעולות חמורות של הכחשת שואה. אף שעדיין מדובר במיעוט, אל לנו להקל ראש בתופעות אלו. מדינת ישראל והעולם המודרני כולו צריכים לתת את דעתם למיגורן.

מעבר לחשיבות הסמלית של כינון יום זיכרון בין-לאומי לשואה, ההחלטה מכירה בצורך המתמיד בהוראת השואה. החלטה זו של האומות המאוחדות מבטאת את הכרתן בחשיבות זיכרון השואה הן בהיותו ערך בפני עצמו הן בהיותו כלי להבטחת המחויבות לשמירה על ערכי היסוד של האנושות.

למורה:
למערך יצורף מאמרו של יהודה באואר, "השואה: המיוחד והאוניברסלי", בתוך: חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית - סוגיות בהשתלמויות מורים, קובץ ט', האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לחינוך, המחלקה להשתלמויות מורים, ירושלים 2000. למאמר לחצו כאן.