ארבעת ארונות הקודש המוצגים בבית הכנסת ביד ושם הם חלק מתוך אוסף רהיטי בית כנסת אשר אוחסנו ונשמרו בידי הקהילות היהודיות ברומניה מאז תקופת המלחמה. במבצע מורכב, בעזרתו של פרופ' ניקולא קאז'אל ז"ל ששימש כנשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה ומתוקף החלטה מיוחדת של ממשלת רומניה, הובאו ארונות הקודש ליד ושם. לאחר הבאתם ארצה עברו הארונות תהליך שיקום ארוך אשר כלל הרכבה מחדש ועבודת שימור יסודית.
בבית הכנסת ביד ושם מוצג ארון הקודש השלם של בית כנסת של סוחרי התפוחים מיאשי, רומניה, ושלוש מתוך ארבע הקומות של ארון קודש מרדאוץ, רומניה. כמו כן מוצגת בבית הכנסת חזית ארון קודש מקהילת חרלאו אשר הורכבה מהפרגמנטים השונים שהובאו לארץ.
במרכז האזור הפעיל בבית הכנסת עומד ארון הקודש שחזיתו מורכבת מחלקי חזית ארון קודש של בית כנסת מברלאד, רומניה. אזור התצוגה והאזור הפעיל של בית הכנסת משתלבים יחד להצגת החיים היהודים שאבדו מול המשכיותם של החיים היהודיים כיום.
ארון הקודש המרכזי, חזית ארון קודש מהעיר ברלד, רומניה
ארון הקודש המרכזי, חזית ארון קודש מהעיר ברלד, רומניה
באזור המוקדש לתפילה ולהתכנסות בבית הכנסת ביד ושם ניצב ארון הקודש הפעיל בו שמורים ספרי התורה, הפריטים המקודשים ביותר בבית הכנסת.
במרכזו של ארון הקודש, המסמל ביהדות את ארון הברית שעמד בבית המקדש, שתי דלתות המעוצבות כמעין שער המסמל את שערי השמיים. לקראת התפילה נפתח החלק המרכזי של הארון לשם הוצאת אחד מספרי התורה. על פי האמונה בשעה זו נפתחים שערי שמיים לתפילות המאמינים.
ארון הקודש שהובא מרומניה מורכב מחלקי חזית ארון הקודש של בית הכנסת של חייטי העיר ברלאד. הארון צבוע בצבע כחול ומעוטר בגילופי עץ בצבעי לבן וזהב בדוגמאות נפוצות במאה ה-19 באזורי מולדביה ואוקראינה.
בחלקו העליון של הארון קשת מפוארת הנשענת על שני עמודים וביניהם לוחות הברית. קרני אור כמו פורצות מאחורי לוחות הברית ומעליהן ידי כוהנים בברכה. בראש ארון הקודש ניצב נשר דו-ראשי פרוש כנפיים שגופו מוטה מעט. הנשר מדמה את האל המגן וחס על עמו כשם שנשר מגן על גוזליו.
לאחר מלחמת העולם השנייה פורק ארון הקודש, ורק חלקים של חזית הארון שרדו ונשמרו בעיר עד לאיתורם על ידי נציגי יד ושם והבאתם לארץ. בהיעדר תצלום של ארון הקודש המקורי, הורכבו החלקים בהליך שחזור בעזרת אוצרי אוסף החפצים ליצירת חזית ארון הקודש הפעיל.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בוקרשט, רומניה
בית כנסת החייטים, חרלאו, רומניה
ארון הקודש המשוחזר של בית כנסת החייטים, חרלאו, רומניה
חזית ארון הקודש מבית כנסת החייטים בחרלאו מורכבת ממספר חלקים היוצרים שתי קומות של קישוט עם דגם בנושא "כלי נגינה" ועיטור צמחי. חזית ארון הקודש הגיעה ליד ושם בחלקים והורכבה מחדש בעבודת שימור. דלתות ארון הקודש צבועות בצבע ירוק ועליו כתובת: "אבינו מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו". חלקי קישוט נוספים על גבי הארון: ידיים בתנוחת ברכת כהן, טווס, מגן עם כתר בראשו.
לאחרונה אותרו תצלומים של פנים בית הכנסת בחרלאו אשר צולמו בשנת 1962, לפני סגירתו של בית הכנסת, ובהם ניתן להתרשם ממראה ארון הקודש בשיא תפארתו.
בשלהי המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים הייתה בחרלאו קהילה יהודית מפוארת ומלאת חיים. חמישה בתי כנסת שימשו את קהילת העיר כמרכז לפעילות יהודית ענפה.
בשנת 1910 ניהלו בעיר חיי מסחר תוססים מעל 200 סוחרים, בהם חייטים, סנדלרים, פחחים, נגרים ובעלי מקצוע אחרים. לצד פריחתה של הקהילה, החלו רדיפות אנטישמיות שגרמו להגירת כמחצית מיהודי העיר. אולם למרות ההגירה הגדולה לא חל שינוי במספר יהודי העיר, כיוון שרבים מיהודי הכפרים הסמוכים עברו לחרלאו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, בסתיו 1940 חנו בחרלאו אלפי חיילים גרמניים וראש העיר החל ברדיפות שיטתיות אחרי היהודים. רדיפות אלה ומקרים חוזרים של שוד בתי יהודים הביאו לבריחתם של רבים, חנויות היהודים נסגרו והחיים הכלכליים בעיר שותקו.
עם נפילת מפלגת "משמר הברזל" ברומניה, הבטיחו ראש העיר החדש וראש המשטרה להגן על יהודים תמורת כופר נפש אם ישובו אל העיר. בזכות כופר זה ניצלו מרבית יהודי העיר בהמשך המלחמה, עד שחרור העיר על ידי הצבא האדום באביב 1944.
כיום נותרו בחרלאו כעשרים יהודים בלבד, ורק בית הכנסת הגדול שרד.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בוקרשט
ארון קודש של בית כנסת ברדאוץ, רומניה
ארון קודש של בית כנסת ברדאוץ, רומניה
ארון הקודש מרדאוץ הגיעה ליד ושם מפורקת ומחולקת לארבע יחידות עיקריות : בסיס, ארון, ארון קטן ויחידה דמוית שער.
את הארון כתרה יחידה של גריפונים אוחזים במגן דוד ומעליהם נשר דו-ראשי עם כתר לראשו. באגפים נותרו פרגמנטים של שריגים מפותלים בעלי ראש אריה.
בהיעדר תצלומים מבית הכנסת על פיהם ניתן היה לשחזר את ארון הקודש, חוברו חלקיו בהתאם להערכת האוצרים באוסף החפצים, אך עם העברת הארון לתצוגה בבית הכנסת החדש של יד ושם, הוחלט לוותר על יחידה אחת (קומה) עקב גובהו הרב של הארון השלם. לאחרונה אותר תצלום של ארון הקודש לפני פירוקו.
הקהילה היהודית ברדאוץ
הקהילה היהודית ברדאוץ שגשגה וגדלה בתחילת המאה ה-19. בתקופה זו, תחת השלטון האוסטרי, עסקו מרבית היהודים בתעשיית העץ ובסחר בבעלי חיים. בסוף המאה ה-19 היה הרוב המוחלט של עסקי המסחר ברדאוץ בבעלות יהודית, כולל עסקי העץ, מפעלי עור וטחנות קמח. גם בין בעלי המקצועות החפשיים בלטו יהודי העיר, וערב מלחמת העולם השנייה פעלו בעיר עשרים ושלושה בתי כנסת ובתי מדרש חסידיים.
בסוף שנות השלושים התגברו הרדיפות נגד היהודים ברדאוץ, ורבים מיהודי העיר ברחו. עם סיפוח חלקים גדולים של רומניה לברית המועצות ועם עלייתו של אנטונסקו לשלטון בשנת 1940 החמיר מצב היהודים, ובינואר 1941 נערך פוגרום מאורגן בעיר.
ביוני 1941, עם תחילתו של מבצע ברברוסה, הוקם גטו ברדאוץ. עשרת אלפים יהודי העיר ורבים מיהודי הסביבה רוכזו בגטו עד גירושם לטרנסניסטריה בחודש אוקטובר. רק כ-1500 מיהודי רדאוץ חזרו אליה בסוף המלחמה, ולאחר גלי ההגירה בשנות החמישים נותרו בעיר כ-800 יהודים ושלשה בתי כנסת פעילים.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בוקרשט וקהילת קלוז', רומניה
תיעוד משפחתי, באדיבות ויקטור סבסטין ומשפחתו, קולן, גרמניה
קטע מסרט, באדיבות ארכיון הסרטים הלאומי, רומניה – סינמטק רומנה, בוקרשט
ארון קודש מבית הכנסת סוחרי התפוחים, יאשי, רומניה
ארון קודש מבית הכנסת סוחרי התפוחים, יאשי, רומניה
בימת בית כנסת סוחרי התפוחים, יאשי, רומניה
בית כנסת סוחרי התפוחים (מערארסקה-שול), אשר ארון הקודש המשוחזר שלו ניצב היום בבית הכנסת ביד ושם, הוא דוגמא לבית כנסת של אגודה מקצועית, כמותו היו רבים ביאשי לפני המלחמה.
בשנת 1866 נרכש תמורת 400 מטבעות זהב בניין המגורים ביאשי והוסב לבית כנסת. הבניין עדיין עומד ברח' לבירינט 17 (היום רח' אלנה דואמה 13) אך כיום הבניין עזוב ונשאר פחות או יותר כפי שנעזב לאחר הפוגרום של 29 ביוני 1941 במהלכו נרצחו כעשרת אלפים מיהודי יאשי בידי כוחות המשטר הרומני בשיתוף עם הצבא הנאצי.
מאמצע המאה השש עשרה ועד אמצע המאה התשע עשרה, הייתה יאשי תחת השלטון העותמני. בתקופה זו התהדקו הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין סוחרים ובנקאים יהודים מקושטא (איסטנבול) ובין סוחרי הקהילה היהודית ביאשי והקהילה בעיר התפתחה ושגשגה. עד תחילת המאה העשרים מרבית בעלי המקצוע בעיר היו יהודים אשר התאגדו באיגודים מקצועיים כשכל איגוד מקצועי מנהל בית כנסת משלו.
מעמדם המרכזי של היהודים בחיי המסחר והכלכלה של העיר תרם למתיחות מתמדת בין היהודים לנוצרים ולחיזוק האנטישמיות שרווחה במקום מאז התיישבו ראשוני היהודים ביאשי, במאה ה-16, והגיעה לשיאה במאורעות השואה.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בוקרשט
עשר הספירות של הקבלה - גילוף עץ לעיטור דוכן תפילה מבית הכנסת "זיסו הרמן", יאשי, רומניה
גילוף עץ לעיטור דוכן תפילה בצורת עשר הספירות של הקבלה, בית הכנסת זיסו הרמן, יאשי, רומניה
תצלום פנים בית הכנסת זיסו הרמן, יאשי, רומניה, באדיבות זוסיה עפרון, 1969
דוכן התפילה המקושט בתצלום בית הכנסת זיסו הרמן, יאשי, רומניה, באדיבות זוסיה עפרון, 1969
בבית הכנסת של יד ושם מוצג קישוט המגולף בפאר, עשוי תיאור עשר הספירות של הקבלה מגולפים כפרחים המקיפים את שם האל. לאחר הצגת הפריט ביד ושם התגלו תצלומי בית כנסת ביאשי בהם ניתן לראות שהגילוף הוא חלק עיטורי של דוכן תפילה מבית הכנסת זיסו הרמן, בעיר יאשי. ארון הקודש מבית כנסת זה שמור גם הוא ביד ושם.
בית הכנסת זיסו הרמן עמד ברח' לבירינט 6 או 10 (היום רח' אוטיליה קזימיר-זלאטוסט) עד שנת 1979, אז שופץ האזור והמבנה נהרס. ריהוט בית הכנסת נשמר על ידי יהודי העיר ונתרם על ידי נציגי הקהילה היהודית ליד ושם.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בוקרשט
