בחנוכה ה'תרצ"ב (1931), כשנה לפני הבחירות שהעלו את היטלר לשלטון, צילמה רחל, אשתו של הרב ד"ר עקיבא פוזנר, את מנורת החנוכה שבביתם על רקע הבניין שממול המקושט דגלים נאציים.
בגב התצלום כתבה רחל פוזנר בגרמנית:
Chanukkah 5692
(1932)
"Juda verrecke"
die Fahne spricht -
"Juda lebt ewig"
erwidert das Licht
חנוכה 5692 (1932) [שנת פיתוח התצלום]
"יהודה התפגרי"
כך אומר הדגל
"יהודה תחיה לעד"
כך עונה האור."
הרב ד"ר עקיבא פוזנר, היה בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת הלה-ויטנברג וכיהן כרב הקהילה היהודית בקיל גרמניה עד השואה.
מכתב גלוי שפרסם הרב פוזנר בעיתונות המקומית המוחה נגד המודעות הראשונות שנתלו בעיר בנוסח "ליהודים הכניסה אסורה", הביא לזימונו לויכוח פומבי על ידי יו"ר סניף המפלגה הנאצית בעיר. הויכוח הפומבי התקיים תחת משמר משטרתי כבד וזכה לפרסום בעיתונות המקומית למחרת.
עם התגברות המתיחות והאלימות בעיר, נענה הרב להפצרת בני קהילתו לברוח עם רחל ושלושת ילדיהם ולעשות את דרכם לארץ ישראל, אך בטרם עזב את העיר שכנע את בני הקהילה לעזוב גם הם, ומרביתם ברחו לארצות הברית ולארץ ישראל.
כמעט 80 שנה מאוחר יותר, בחנוכה תש"ע, במעמד הדלקת נרות חנוכה בחוג המשפחה, כשצאצאי הרב עקיבא ורחל פוזנר ממשיכים להדליק את נרות החג במנורת החנוכה שהובאה מגרמניה לארץ, הקריא הנין, עקיבא מנסבך, קטע בחרוזים אשר נכתב ברוח דומה למילותיה של רחל פוזנר משנת 1932. את הקטע הקריא כשהוא לבוש במדי צה"ל ומצדיע:
"בתרצ"ב החנוכיה בגולה, בחלון ניצבת
אל מול דגל המפלגה שעדין לא שלטת.
"יהודה תימוט" אומר ומכריז השיר-
אך סבתא לא נרתעת ובשפתו חורזת-
"כך אומר הדגל", אך הנר שלנו משיב וקורא
"יהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור"
בתש"ע החנוכיה שוב בחלון ניצבת
אל מול הדגל של המדינה שלטת
הנין, עקיבא שעל שם הסב נקרא
בחלון מצדיע ומדליק המנורה
סבתא במרומים תני תודה ושאי תפילה
שלציון יבוא גואל במהרה!"
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
השאלת משפחת מנסבך, בית שמש, ישראל
