"הוי בני המכבים, העמידו את עמכם
הקימו הדור, חשפו האור, חשפו האור"
ח.נ. ביאליק
חג החנוכה הפך לחגה של הציונות, חג המסמל את המאבק לתקומה לאומית. אור שמונת הימים היה לאורה של המדינה היהודית בארץ ישראל וגבורת החשמונאים הייתה לסמל הגבורה הלאומית.
בחרנו להציג בפניכם את סיפור הגבורה של וילי טל, בעליה של מנורת חנוכה שנתרמה לאוסף החפצים באוקטובר 2008.
וילי טל נולד באמסטרדם, בספטמבר 1922, בן שני לפליקס וגרטה טל, אח לפלורי המבוגרת ממנו בשנתיים וחצי. עם פרוץ המלחמה מצא וילי עבודה בחסות המועצה היהודית, כאח בבית חולים יהודי לחולי נפש Apeldoornse-bos. באופן זה קיבל שחרור זמני מגרוש.
ב-21 בינואר 1943, בהוראה של אייכמן ובשיתוף גמקר, מפקד מחנה המעבר וסטרבורק, כתשע מאות חולי בית החולים וחמישים מעובדיו גורשו ברכבת לאושוויץ. למרות שהייתה ידיעה מוקדמת על אקציה זו, ומאה מהעובדים היהודים של בית החולים ירדו למסתור, סרב ווילי לעזוב את חוליו ונשלח עמם לאושוויץ. וילי נספה באושוויץ ב-30.4.1943.
פליקס טל, אביו של וילי, אשר חזה את העתיד לבוא לאחר פלישת גרמניה להולנד, שכר חדר באמסטרדם אליו העביר מסמכים, חפצי ערך ותצלומי משפחה. בין אלו שמר על מנורת חנוכה זו אשר קיבל וילי בנו כמתנה לבר המצווה.
פליקס ואישתו גרטה שרדו את המלחמה במסתור באמסטרדם. בתום המלחמה החזיר פליקס לרשותו את רכוש המשפחה שהסתיר. בשנת 1947 עלו גרטה, בתה פלורי וחתנה אלי אשר לא"י ועמם מנורת החנוכה של וילי.
מנורת החנוכה נתרמה ע"י פלורי אשר לאוסף החפצים של יד ושם באוקטובר 2008 כזיכרון אחרון מאחיה וילי אשר נרצח באושוויץ.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת פלורי אשר, כפר סבא, ישראל
