הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
ברשימה זו נסקור היבטים שונים בתרבות היידיש בתקופת השואה ולאחריה. בכל נושא נבקש להפנות את הזרקור לסיפורים ולדמויות שונות המאירים את התהליכים המרכזיים שהתרחשו בתרבות היידיש בתקופות השונות, ושיידונו בהרחבה במאמרים שבגיליון זה. הבחירה בייצוגים שונים מאפיינת את הפיצול ואת ניסיונות ההמשכיות של תרבות היידיש מתקופת השואה ועד היום.
ארכיון יד ושם
ארכיון התצלומים של יד ושם 4613/396
א. סוצקבר וש. קאטשכינסקי במרפסת דירתם בגטו וילנה, פולין
אברהם סוצקבר ואשתו פרידה במחבוא ברח' פרונזה בוילנה, בו התרכזה הנהגת הפרטיזנים בסוף מרץ 1944. על השולחן חבילות בהן נכסי תרבות יהודית שניצלו.
הרמן קרוק
יצחק קצנלסון ובנו צבי, גטו ורשה, פולין
מדפים עמוסי ספרים במכון למחקר יידיש (ייוו"א) בווילנה, אפריל 1943
ספרים וחומר ארכיוני במחסן ה – OAD של הצבא האמריקאי, אופנבך, גרמניה, 1946
בינעם הלר ורעייתו מתוך סרטו התיעודי של נדב לויתן "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשכוח"
- אחת מסיסמאותיהם של גדוד מגיני השפה העברית.
- (Translated from: Tore Frängsmyr (Editor-in-Charge), Sture Allén (Editor), Nobel Lectures, Literature 1968-1980, (Singapore: World Scientific Publishing Co., 1993.
- בונד – ײִדישער ארבעטער בונד אין רוסלאנד ליטע און פוילן, ברית עובדים יהודים ברוסיה, ליטא ופולין. מפלגת פועלים יהודית סוציאליסטית. נוסדה בספטמבר-אוקטובר 18977 בוילנה. בתחילה ראתה הבונד את תפקידה בעידוד וביצירת תודעה פועלית בקרב הפרולטריון היהודי ובהשתלבות במאבק הסוציאליסטי. הבונד דחתה את הציונות, את התרבות ואת השפה העברית, וחרטה על דגלה את היידיש – השפה הלאומית היהודית במזרח-אירופה. המפלגה תמכה בהקמת אוטונומיה יהודית- תרבותית ששפתה תהיה יידיש. למפלגה היו גם תנועות נוער פעילות. לאחר מותו של המרשל פילסודסקי, מנהיג פולין, המפלגה נאבקה באנטישמיות שהתעוררה בפולין, בין היתר באמצעים צבאיים. גם לאחר פרוץ המלחמה והקמת הגטאות הבונד הייתה פעילה בחיים הפוליטיים בתוך הגטאות, ולבסוף בהתנגדות החמושה, ובה במרד גטו ורשה.
- בספרו של תאודור (ב"ז) הרצל "מדינת היהודים", שנכתב בגרמנית, הוא המשיך לקוות שתושבי המדינה היהודית ימשיכו לדבר את שפותיהם מתוך סובלנות ובכבוד הדדי זה לשפתו של זה. עבור הרצל זו הייתה גרמנית.
- ראו מאמרה של בלהה שילה בגיליון הקודם. https://www.yadvashem.org/he/articles/general/yiddish-bundism
- מרבית היהודים בשטחיה של צ'כוסלובקיה דיברו גרמנית ו/או צ'כית, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה היגרו לתחומיה יהודים דוברי יידיש משטחי פולין.
- שמרוק חנא, "עברית-יידיש-פולנית: תרבות יהודית תלת-לשונית", חנא שמרוק ושמואל ורסס, בין שתי מלחמות עולם – פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים תשנ"ז, עמ' 14.
- שם.
- סוצקבר, יומן גטו וילנה, ע"מ 8.
- סוצקבר, כינוס דומיות – מבחר שירים, עם עובד, 2005, ע"מ 105-104 (בתרגום בנימין הרשב).
- הקטע מיומנו בתרגומו של בני מר הופיע במאמרו בעיתון הארץ "מראה ותודעה של האסון הגדול" מיום 18/04/20066. היומן עתיד להופיע בהוצאת יד ושם בתרגומו של בני מר.
- קצנלסון יצחק, כתבים אחרונים, הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות, תל-אביב, תשכ"ט.
- בני מר, "חשוב לי לשיר איילוילו בעברית", בתוך: בני מר וחנה עמית [עורכים], דווקא – ארץ יידיש ותרבותה, גיליון 1, בית שלום עליכם, יולי 2006, עמ' 8.
- מתוך הסרט התיעודי של חוה אלברשטיין ונדב לויתן "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר", 1995.
- תרגום שירו של בינעם העלער "מײַן שוועסטער חיה", מופיע באדיבותו של בני מר.
- מחקרים רבים נכתבו על יהדות ארצות הברית ועל גלי ההגירה היהודית לארצות הברית, ראו למשל: יונתן ד' סרנה, היהדות באמריקה, מרכז זלמן שז"ר, 2005; Irving Howe, World of Our Fathers, 1976.
- כדוגמת ה"ייִדישע צייַטונג", שפורסם על ידי י.ק. בוכנר.
- Dovid Katz, Words on Fire – The Unfinished Story of Yiddish, (New York: Basic Books, 2004), p. 340.
- יעל חָבֵר, "צלם בהיכל העברית", בתוך: בני מר וחנה עמית [עורכים], דווקא – ארץ יידיש ותרבותה, גיליון 3, בית שלום עליכם, יולי 2007, עמ' 16.
- יעל חבר, מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, עמ' 10
- חָבֵר, "צלם בהיכל העברית", עמ' 16.
- Translated from: Nobel Lectures.