1939: סיפורן של משפחות יהודיות על הסף

לפתע השחירו השמים

ספר זיכרונות מפילינגן

"מרגה האהובה,
לכי בעקבות אזהרות אביך
והקשיבי גם למילות אמך
ואז תהיי מאושרת."

כך כתבה אירמה (ירמה) שוורץ לבתה מרגה בספר הזיכרונות של בתה באפריל 1939. אירמה נרצחה באושוויץ. בתה מרגה שרדה.

מרגה שוורץ נולדה ב-1928 בכפר פילינגן (Villingen) שבבאדן גרמניה, להוריה, הוגו ואירמה לבית אוברנדורפר. למרגה היו שני אחים צעירים ממנה, היינץ (נ. 1929) ומנפרד (נ. 1931). הוגו היה סוחר בקר ואירמה עקרת בית. באותו בית בפילינגן חיו גם הוריו של הוגו, ברטה ולואיס ואחותו יולי. ב-1933 נמנו 60 יהודים בפילינגן שהשתייכו לקהילת ראנדג (Randegg) הסמוכה. בקומה השנייה של בית משפחת שוורץ היה אולם תפילה קטן ששימש את הקהילה. לואיס שוורץ נפטר ב-1934.

עם עליית הנאצים לשלטון נחשפו יהודי הכפר לרדיפות ובלחץ השלטונות הפסיקו המקומיים את קשריהם עם היהודים.

ב-9 בנובמבר 1938, במהלך אירועי פוגרום ליל הבדולח, נהרס אולם התפילה והוגו שוורץ הוכה קשות על ידי הפורעים. לאחר מכן פרץ אספסוף אל דירת המשפחה והרס את תכולתה. הוגו נשלח למאסר בדכאו ולאחר שלושה חודשים שוחרר וחזר לביתו. לאחר שובו, אסף יחד עם בנו היינץ את קרעי גווילי ספר התורה מבית התפילה ההרוס וטמנם בחצר בית יהודי בפילינגן.

הוגו שוורץ תכנן להגר עם המשפחה לצפון אמריקה. שניים מאחיו כבר היגרו והוגו החליט קודם כל להוציא את הילדים מגרמניה. בסוף אפריל 1939 עלו שלושת הילדים על רכבת בפרייבורג שהובילה אותם לשוויץ ונמסרו למשפחות אומנה שונות.

באוקטובר 1940 שולחו הוגו ואירמה שוורץ יחד עם אמו ברטה ואחותו יולי למחנה גירס בצרפת. כל אותו זמן, עד יולי 1942, נהלו חליפת מכתבים עם ילדיהם בשוויץ ושלחו להם מתנות קטנות אותן יצרה אירמה במחנה. אחיו של הוגו הצליחו להוציא את אמן ואחותן מגירס ולהעבירן למרסי. זמן מה אחר כך נאסרו ברטה ויולי שוב.

באוגוסט 1942 שולחו הוגו ואירמה מגירס לאושוויץ. כמה שבועות אחר כך, ב-16 בספטמבר שולחה יולי מדרנסי לאושוויץ. ברטה נספתה בגירס.

לאחר המלחמה עלו שלושת הילדים לבית שוורץ לישראל. מרגה שינתה את שמה לדליה, היינץ ליצחק ומנפרד לאורי. שני הבנים שינו את שם משפחתם משוורץ לבן יהודה.

ב-2010 מסר יצחק בן יהודה שוורץ ליד ושם דפי עד לזכר אמו אירמה, אביו הוגו, סבתו ברטה ודודתו יולי. ב-2014 מסרו דליה מילר (מרגה שוורץ) ואחיה יצחק ליד ושם במסגרת הפרויקט הלאומי לאסוף את השברים, מסמכים, תצלומים וחפצים למשמרת עולם. ביניהם ספר הזיכרונות של מרגה בו קרוביה וחבריה כתבו לה הקדשות, שירים וציורים, בין השנים 1939 ל-1943. דפים מתוך הספר מוצגים בתערוכה זו.