1939: סיפורן של משפחות יהודיות על הסף

לפתע השחירו השמים

חתונה בסלוניקי

ב-15 בפברואר 1939 נישאו לזר-אליעזר קסורלה וקרולינה דניאל בסלוניקי, מוקפים בבני משפחה רבים. פחות מחמש שנים אחר כך נרצחו החתן, הכלה ומרבית אורחי החתונה באושוויץ.

אברהם קסורלה ואשתו, רחל לבית אישך (Išah), עברו לסלוניקי ממונאסטיר (ביטולה) בעקבות קשיי פרנסה, יחד עם שלושת ילדיהם - יהושע, לזר ולונה. אברהם היה סוחר בדים שנדד ברחבי יוון כדי למכור את מרכולתו. בשנת 1915 נולד בסלוניקי בנם שלמה. לאחר שנתיים נפטר אברהם, ועול הפרנסה וגידול ארבעת הילדים נפל על כתפיה של רחל.

לונה נישאה בסלוניקי לחיים מתיא וב-1935 עלו בני הזוג לארץ ישראל. ב-1939 נישאו לזר וקרולינה. נולדו להם שני בנים: בטי-אברהם ויוסף. ללזר היתה חנות נעליים בעיר. יהושע קסורלה נישא והתגרש והיה לו ילד אחד. הוא היה סנדלר ועזר לאמו בפרנסת המשפחה. ב-1939 התגייס שלמה לצבא יוון. הוא היה מאורס באותו זמן. ארוסתו ששמה אינו ידוע נרצחה באושוויץ.

באביב 1941 פלשו ליוון הכוחות האיטלקיים בחסות גרמניה הנאצית. שלמה לחם בצבא יוון ונפל בשבי האיטלקי. לאחר יותר משנה בכלא שוחרר והצטרף לשורות הפרטיזנים.

אביה של קרולינה, יוסף דניאל, היה מכונאי בסלוניקי. לו ולאשתו, מרים לבית אטס, נולדו תשעה ילדים. הבכורה, אסתריה, נולדה ב-1903 ואחריה נולדו ליזה, בלה, אנה-חנה, קרולינה, רבקה, ז'אנה, ליאון וז'ק.

אסתריה נישאה לוויטל עוזיאל, חשמלאי במקצועו. בני הזוג התגוררו בסלוניקי ונולדו להם חמישה ילדים: תמר, סוזן, סמי, לולה ויצחק. ליזה נישאה לשמואל פייס והזוג היגר לפריס, שם נולדו להם שתי בנות. ב-1929 נישאה בלה לשאול יושפט (יהושפט) בסלוניקי ונולדו להם שני ילדים, רפאל ופנינה. לשאול היה מפעל ליין והיה בבעלותו בית מרזח. אנה נישאה לבנימין יושפט, אחיו של שאול ומכונאי במקצועו, ונולדו להם שתי בנות: מרים ופולינה. רבקה נישאה ליוסף מלאך, עגלון בעיסוקו. ז'אנה נישאה לבן סלוניקי בשם ז'קוב. שם משפחתם אינו ידוע. ליאון נישא לפרלה וז'ק נותר רווק.

ב-9 באפריל 1941 נכבשה סלוניקי על ידי הגרמנים ויהודי העיר היו נתונים לגזרות, השפלות, עבודות כפייה והתעללות. באביב 1943 החלו השילוחים מסלוניקי לאושוויץ. בין המשולחים היו גם בני משפחות קסורלה ודניאל. יהושע קסורלה ואחיו לזר נחטפו לעבודות כפייה במחנות ביוון. קרולינה קסורלה, אשתו של לזר, וילדיה הקטנים בטי-אברהם ויוסף שולחו בסוף אפריל אל מותם באושוויץ. רכבת  הגירוש האחרונה מסלוניקי יצאה לאושוויץ ב-10 באוגוסט 1943 ובה שולחו 1,810 יהודים שעבדו במחנות עבודה ביוון. אחד מהם היה, ככל הנראה, לזר.

לאחר שפעל בשורות הפרטיזנים ולחם בגרמנים נתפס שלמה קסורלה עם כמה מחבריו ונכלא במחנה גרמני לעבודות כפייה. לאחר השחרור חזר לסלוניקי לחפש אחר משפחתו. איש מהם לא חזר. בסלוניקי פגש את לורה מנוח, ניצולת אושוויץ שאיבדה את כל משפחתה. שלמה ולורה נישאו בדצמבר 1945 בסלוניקי והחליטו לעלות לארץ ישראל ולהתאחד עם קרובת משפחתם היחידה, לונה, אחותו של שלמה. ב-1946 הגיעו שלמה ולורה באנייה "חביבה רייק" לארץ ישראל והקימו את ביתם באשדוד.

בלה ושאול יושפט נמלטו עם ילדיהם מסלוניקי ונדדו ממקום למקום. הם הגיעו לאיטליה, חזרו ליוון, עברו לבולגריה וב-1944 הגיעו דרך טורקיה למחנה עולים בחיפה.
ב-1957 מסרה בלה יושפט ליד ושם דפי עד לזכר אחותה קרולינה קסורלה, גיסה לזר קסורלה, הוריה, אחיותיה, אחיה, אחייניותיה, אחייניה וקרובים נוספים. ב-1997 מסרה פנינה שטיין, בתה של בלה, דפי עד לזכר בני דודיה, ילדיהם של קרולינה ולזר, בטי-אברהם ויוסף, וקרובים נוספים. ב-2009   מסרה חנה אייזיק, בתם של שלמה ולורה, ליד ושם תצלומים משפחתיים, ביניהם תצלום החתונה של לזר וקרולינה המוצג בתערוכה.