אבל האמת היא שפרט לאלה שנמצאו קפואים כאשר פתחו את הקרונות בריתוך ואחרים שנפטרו בימים הראשונים, כולם הבריאו ושוחררו ביחד איתנו ב-8 במאי. ההיה סיכוי כלשהו לכך אלמלא שינדלר ואשתו?
כאשר ביקרנו עם שינדלר ביד ושם בירושלים מצאנו במוזיאון את שטר המטען האורגינאלי של קרונות אנשי גולשוב. על שטר המטען מופיעות שמות - שמות כל תחנות הרכבת בהן עברו ובסוף מחיקה של כל אלה ובכתב ידו של שינדלר כתוב: ייעוד מצביטאו לברינליץ!
דלים היינו ויכולנו ללוות את שינדלר רק בלב חם והכרת תודה עמוקה שרק למציל נפשות חייבים. עוד ימים אחדים לפני כן כשחשבנו מה המזכרת שביכולתנו לתת לשינדלר - התנדב המנוח ירט ז"ל לעקור את גשר שיני הזהב שבפיו – וממנו עשה ידידנו ליכט טבעת ובפנים כתובת מתאימה בעברית. בתלאות שלאחר המלחמה שעברו על שינדלר הלכה הטבעת לאיבוד. ליכט הסכים באדיבותו לשחזר את הטבעת שתוגש באופן סמלי לשינדלר.
מה גדול היום לכולנו כי כעבור 17 שנה יכולים אנו ללחוץ שוב את ידך, מר שינדלר, ולומר לך: מאומה ממה שעשית אתה ואשתך עבורנו לא שכחנו וגם לא נשכח כל עוד נשמתנו בנו.