מתוך מכתבו של דמוסתין פוריס (Demosthene Pouris) ליד ושם, אוגוסט 1992

"כאשר החלה רדיפת היהודים על ידי הגרמנים, הנסיכה אליס ביקשה לדעת מה עלה בגורלה של משפחת כהן. לאחר שנודע לה על ידי חברים ועל ידי אחת מנשות החצר שלה, גברת וירג'ני סימופולוס (Virgineie Simofoulos), על מצוקתן של גברת כהן ובתה הצעירה טילדה, היא החליטה לארח את שתיהן בביתה או למעשה להסתירן בביתה, על כל הסכנות שהשתמעו מכך.

הנסיכה העמידה דירה קטנה בת שני חדרים בקומה השלישית לשימושן של גברת כהן ובתה. היא היתה בעבר דירתו של הנסיך פטר, בנו של הנסיך ג'ורג'. מישל כהן, בנה של רחל כהן, שניסיון הבריחה שלו אל המזרח התיכון כשל, מצא גם הוא מקלט לצד אמו ואחותו בדירה הזו. תודות למעשה האמיץ של הנסיכה אליס ניצלו חייהם של שלושת בני משפחת כהן.

אני הייתי האדם היחיד שהותר לו על ידי הנסיכה לבקר את משפחת כהן ורק מעגל מצומצם מאוד של אנשים שהיו נאמנים לה ידעו את הסוד. במהלך התקופה הקשה והממושכת של הכיבוש ביקרתי את בני משפחת כהן בדירה, עזרתי להם לשמור על קשר עם העולם החיצון, ערכתי סידורים בעבורם ועודדתי את רוחם. העברתי להם גם את הכספים שאח שלהם שלח אליי ממצרים."