מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

איוואן קונדרייב 

פולין 

"לא יכולתי להעלים עין מן המתרחש סביבי"  

מתוך נאומו של איוואן קונדרייב עם קבלת תואר "חסיד אומות העולם". 

ארץ מוצא:  פולין 
מקום ההצלה:  
טרנוב   
תאריך לידה:
חמישה ביוני, 1900 
תאריך פטירה: 
שניים בפברואר, 1987 
מקום מגורים בארץ:
חיפה 
מקום קבורה: 
בית העלמין הלטיני בחיפה   
מיקום הקבר:  
קישור למפה 

תמונות
מסמכים

איוואן קונדרייב נולד ב-29 באוגוסט, 1915 בכפר סופינו שברוסיה, ובבגרותו למד הנדסת רכבות. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגורר איוואן בעיר סאראטוב שברוסיה, ועם פלישת הגרמנים לשטחי ברית-המועצות הצטרף לצבא האדום. לאחר כחודש נפל איוואן בשבי הגרמנים, והוחזק במחנה טרווניקי (מחנה ריכוז ומחנה אימון של האס. אס, ששכן 40 קילומטרים דרומית-מזרחית ללובלין בגנרל גוברנמן שבפולין). לאחר חמישה חודשי שבי הצליח איוואן לברוח מן המחנה יחד עם שני אסירים נוספים בסיוע פולני תושב האזור. עם בריחתם התפצלו השלושה על מנת להגדיל את סיכויי הישרדותם. איוואן השיג מסמכי זיהוי של אוקראיני, הגיע לעיר רוז'ישצ'ה (Rozyszcze) שבמחוז ווהלין בפולין (כיום במערב אוקראינה), ושם מצא עבודה כשומר במחלבה והתגורר במחסן במקום. 

הבית הראשון בקצה הגטו שגבל במחלבה, היה ביתה של משפחת בייטש (Bajcz) היהודית. צלינה בייטש, אחת מבנות המשפחה, נהגה להגיע אל מחוץ לגטו אל בית משפחת ביילבסקי האוקראינית, שאף חצר ביתם גבלה בגטו. צלינה הייתה מחליפה עימם בגדים תמורת מזון. איוואן קונדרייב נהג להגיע לבית משפחת ביילבסקי, שכן אם המשפחה טניה האכילה אותו וסייעה לו, והוא בתמורה מסר לה מוצרים מן המחלבה. בבית משפחת ביילבסקי פגש איוואן לראשונה את צלינה בייטש. היא סיפרה לו שמדי ערב היא מתגנבת אל מחוץ לגטו על מנת לחפש אוכל עבור משפחתה. איוואן החל לסייע לצלינה - מסר לה מוצרים מן המחלבה וידיעות על הנעשה בסביבה. בתחילת אוגוסט 1942, משנודע לאיוואן על כוונת הגרמנים לחסל את הגטו ברוז'ישצ'ה, הוא סיפר על כך לצלינה בייטש. צלינה סיפרה את מה ששמעה להוריה, והם יעצו לה לברוח על מנת להציל את עצמה. בהמשך החודש נטבחו יהודי רוז'ישצ'ה וביניהם משפחתה של צלינה. 
מעדותו של איוואן קונדרייב עלה שבמקביל לסיוע שהעניק לצלינה בייטש, הוא סייע לחמישה יהודים נוספים שאותם נטל תחת חסותו. כאשר נודע לו על כוונת הגרמנים לחסל את הגטו,  הוא סייע להם להימלט למקום מסתור. 
צלינה אכן נמלטה מהגטו, ולאחר שהתחבאה תקופת מה אצל משפחת ביילבסקי ואצל משפחה מקומית נוספת, מצאה את דרכה אל איוואן קונדרייב. הוא, מצידו, חפר עבורה בור במחסן המחלבה שבה התגורר, על מנת שתוכל להסתתר בו, ואת האדמה שהוציא הסתיר בעליית הגג. מאז ואילך דאג איוואן לכל צרכיה של צלינה. בימים היא שהתה במחסן, ובלילות נהגה לצאת אל מחוצה לו על מנת להתאוורר. באחד הימים נכנסו למחסן כמה חיילים גרמנים כדי לבחון אם ניתן להעביר דרכו צנרת מים. כשהגרמנים היו במחסן, התחבאה צלינה בבור המסתור מתחת לרגליהם, מכוסה בבגדים. עם צאתם של החיילים שאל איוואן את צלינה האם היא עדיין בחיים, וגילה שכן. בהמשך, כאשר גילה איוואן ששלמֹה בייטש, אחיה של צלינה, שאף הוא ברח מהגטו, מתחבא בסביבה, הוא ארגן ביניהם מפגש בן כמה ימים.  

בהמשך הצטרף שלמה בייטש לפרטיזנים, וצלינה שבה לרוז'ישצ'יה תחת זהות בדויה. איוואן קונדרייב המשיך לסייע לצלינה בייטש ולחמשת היהודים הנוספים, והוליכם ממקום מסתור אחד לשני,  כשהוא ממלט אותם מחיפושים שערכו הגרמנים. בשלב מסוים שכר איוואן עבור צלינה חדר בפרברי העיר שבו שהתה עד לשחרור האזור בשניים בפברואר 1944 על ידי הצבא האדום. 
לאחר השחרור גויס איוואן לשורות הצבא האדום, נפגע קשה בראשו בחזית האוקראינית ואושפז בבית חולים בבאקו. במאי 1945 שב איוואן לרוז'ישצ'יה ונשא לאישה את צלינה בייטש, שאותה הציל. לזוג נולדו שני ילדים, אלכסנדר וּולנטינה. 
בדצמבר 1990 עלו איוואן וצלינה (בארץ היא נקראה ציפי ואף צילה) קונדרייב לישראל עם בתה ולנטינה ומשפחתה. איוואן וצלינה התגוררו בשכונת הקראוונים בנתניה, ובהמשך עברו לפרדס חנה. ילדיהם חיים כיום באוקראינה. 
ב-18 נובמבר 1992 הכיר "יד ושם" באיוואן קונדרייב כחסיד אומות העולם. במהלך המלחמה הוא סייע לשישה יהודים לפחות והצילם. בנאום התודה עם קבלת תואר חסיד אומות העולם ציין  איוואן שחלקם התגוררו לאחר המלחמה בישראל וחלקם בארצות-הברית.
ב-22 ביוני 2005, במהלך ביקור משפחתי בקייב שבאוקראינה, נפטר איוואן קונדרייב ממחלת הסרטן. הוא נטמן בבית העלמין Berkovetske   בעיר. 
ב-20 ביוני 2009 נפטרה צלינה קונדרייב במהלך ביקור משפחתי באוקראינה, וב-22 ביוני 2009 נקברה לצד בעלה-מצילה. 
ילדיהם אלכסנדר וּולנטינה חיים כיום באוקראינה. 

יהי זכרם ברוך