• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

רחל ברנהיים-פרידמן 

רחל ברנהיים-פרידמן, ניצולת אושוויץ וצעדת המוות, היא מורה בגמלאות, סופרת, משוררת ואמנית. היא זכתה בפרס אקו"ם והיא פעילה להפצת זיכרון השואה.

תמונות
וידאו

רחל ברנהיים נולדה בשנת 1922 במונקץ' (מוקצ'בו) שבצ'כוסלובקיה, בבית חרדי. אביה גויס למלחמת העולם הראשונה וחזר חילוני. לאחר הזעזוע הראשוני עזבה האם את הדת אף היא. רחל גדלה באווירה של השכלה ומודרניות. היא קיבלה חינוך ציוני והייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" בעירה.

ב-1939 הועברה מונקץ' לשלטון הונגרי ורחל החלה לחוות את האנטישמיות ההונגרית. באביב 1944 גורשה רחל עם אמה ושתיים מאחיותיה לאושוויץ. לאחר הסלקציה נלקחה אמה לתאי הגזים. רחל כתבה: "הייתי בטוחה שבי האשמה, כי אילו רק הייתי מרחיקה מראשה של אמא את מטפחת הראש, שקשרה לראשה לאות אבל, כמו לפי שנה על מותו של אבא, היא היתה נשארת איתנו. היא היתה אישה יפה ונראתה צעירה מגילה. רק במטפחת השחורה לראשה נראתה בוגרת יותר. התייסרתי ברגשות אשם. למה לא הסרתי אותה מעל ראשה. לולא אותה המטפחת עוד היינו ממשיכות לאחוז בידה."

ביומה הראשון באושוויץ כינסה רחל מספר צעירות, ויחדיו שרו "התקווה", שירים עבריים ושירי שבת. בתגובה נכנס איש אס-אס והצליף בהן. מספרת רחל: "עמדנו והמשכנו לשיר עד שהאחרונה בינינו קרסה פצועה ממכות הפרגול."

לאחר מספר חודשים במחנה, יצאה רחל לצעדת המוות, בה נספתה אחותה הקטנה. לאחר שמונה ימים התחמקה רחל מהצעדה עם שתי חברות. הן התחזו לפשיסטיות הונגריות, קיבלו עזרה בכפר גרמני ושרדו בו במסווה עד השחרור על ידי הצבא האדום.

רחל איבדה את אמה ואחותה באושוויץ. אחיה שרד, אך נהרג בתאונה שבועות מעטים לאחר השחרור. אחותה חיה שרדה לאחר שהתחמקה מצריף החולים באושוויץ, יום לפני רצח כל השוהים בצריף, והיא מתגוררת כיום בישראל. אח נוסף של רחל, אליעזר, עלה לארץ לפני השואה.

בספטמבר 1947 הגיעה רחל לארץ ישראל והקימה את ביתה בקיבוץ יקום. היא נישאה לזאב והקימה משפחה. רחל עבדה בקיבוץ והתגלתה כמצטיינת בחינוך המיוחד ובשיעורי עזר למתקשים. לאחר מכן מילאה שורת תפקידים בקיבוץ.

בנה של רחל, דני, נפל במלחמת יום הכיפורים. בעקבות נפילתו החלה רחל לכתוב. בין חמשת ספריה - הספר "עגילים במרתף", בו היא מתארת את קורותיה בשואה, ספר שתורגם ל-14 שפות, בהן סינית, זכה בפרסים ונמצא בתהליכים של עיבוד לסרט. עד לאחרונה פעלה רחל כאשת עדות, וסיפרה על קורותיה בשואה בפני קהלים רבים, בהם תלמידים, סטודנטים, חיילים ועוד. שיר שכתבה על התקווה לשלום באזור זכה בפרס אקו"ם ותורגם לערבית, אנגלית וספרדית. כיום ממשיכה רחל בפעולתה להפצת זיכרון השואה וכמו כן כותבת על עבודתה עם ילדים.

רחל נישאה לזאב ולה שתי בנות, שישה נכדים ושני נינים.