צבי אונגר

צבי אונגר נולד בשנת 1929 בסוסנוביץ שבפולין למשפחה חרדית משכילה של 11 נפשות. כשפרצה המלחמה היה אביו פעיל בגיוס תרומות לרכישת מטוסים לצבא פולין. ב-1 בספטמבר 1939 נמלטה המשפחה מביתה, לאזור אחר בפולין. בשנת 1941 הוחלט, עקב המחסור בבית, לשלוח את צבי ושניים מאחיו אל קרובי משפחה. "הפרידה מההורים הייתה אמורה להיות זמנית", מספר צבי, "עד היום אני מרגיש שלא נפרדתי מהוריי פרידה אמתית". במשך שנתיים היה צבי עם קרוביו בגטו זוויירציה. באוגוסט 1943 חוסל הגטו. בני המשפחה ניסו להסתתר בעליית הגג אך נתפסו כעבור כמה ימים. צבי ובן דודו הושארו בגטו במשך כחודש כדי לעבוד בחיסול בתי חרושת לטקסטיל. בספטמבר 1943 נשלח צבי לבירקנאו. כשירד מהרכבת יעץ לו אסיר בלחש להגיד כי הוא בן 18. כך הצליח צבי לעבור את הסלקצייה ונשלח לבדו למחנה A. הוא נאלץ לעמוד לעתים תכופות בסלקציות. פעמים רבות הסתתר מתחת לדרגשים בזמן סלקצייה וכך ניצל. לאחר שישה חודשים הוא עבר למחנה D, שם עבד בסחיבת עגלה ענקית שעברה במחנה ועליה הועמסו חפצים. צבי התוודע לאנשי הזונדרקומנדו שגרו במחנה והיה עד למרד שלהם. בינואר 1945 נשלח בצעדת המוות לגרמניה. לאחר 10 ימי צעידה הועלו האסירים על רכבת והובאו לבוכנוולד. ב-11 באפריל 1945 שחררו האמריקנים את המחנה. איש מבני משפחתו של צבי לא שרד. עם השחרור אושפז צבי בבית חולים. לאחר מכן הועבר לצרפת בסיוע OSE, ארגון יהודי לסיוע לילדים, ושוכן במוסד לילדים ליד פריז. בשנת 1947 עזב צבי את המוסד והצטרף להכשרת "פועלי ציון" בדרום צרפת, לקראת עלייתו ארצה. לאחר כמה חודשי הכשרה הוא נשלח לקורס של ההגנה במרסיי. הוא עבד עם אנשי "עלייה ב'" וב-1948 עלה ארצה בתעודות מזויפות. הוא הצטרף לחברת הנוער בקיבוץ רמת הכובש ואתם נלחם במלחמת השחרור. בשנת 1949 היה ממקימי קיבוץ מלכיה שעל גבול הלבנון, שם הוא חי עד היום. במהלך השנים עסק צבי בהנהלת חשבונות והיה מרכז המשק.

צבי נשוי לנעמי ז"ל (נפטרה בשנת 2007), ולהם נולדו ארבעה בנים ו-10 נכדים. בנו החייל ניצן נהרג בתאונת אימונים ב-1984.