ניצולי שואה רבים משמיעים את קולם בתחומי הזיכרון וההנצחה. ניצולים מספרים את קורותיהם לתלמידים, בני נוער וחיילים, למורים מהארץ ומחו"ל; מצטרפים כאנשי עדות למשלחות לפולין; כותבים ספרי זיכרונות ופוגשים קוראים וצעירים; מתרגמים מסמכים מתקופת השואה ועדויות של ניצולי שואה, כדי שהדור הזה והדורות הבאים יוכלו לקרוא את המסמכים והעדויות; ניצולים משמרים במסגרת ארגוניהם את זיכרון קהילותיהם שנפגעו ואת קורותיהן לפני השואה ובמהלכה; ויש המגשימים בעבודתם האמנותית את שליחותם – הנצחת הנספים והנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים.
קולם של הניצולים הוא החוליה המקשרת בין ההיסטוריה הכאובה והמיוסרת של עם ישראל בתקופת השואה, לבין העתיד, התקווה וההתחדשות.
לקולם, כפי שבא לידי ביטוי במנשר הניצולים ,חלק משמעותי בעיצוב התודעה היהודית והאנושית של דור העתיד של מדינת ישראל והעם היהודי:
"אנחנו ציבור פלורליסטי, רב פנים ודעות, אך משותף לנו ומאחד אותנו הרצון למסור לדורות הבאים את לקחי חיינו המיוסרים בטרם ירד המסך וייפרדו גם אחרוני הניצולים מזירת החיים.
במסורת היהודית הזיכרון הוא ערך מכונן. ואולם, אין הזיכרון מבודד כערך עצמאי אלא נסמך לחובה המוסרית. היום, כשאנו, ניצולי השואה שהזיכרון צרוב בבשרנו, באים להעביר את לפיד שליחות הזכירה לדורות הבאים, אנו מעבירים עמו גם את המסר היהודי שהזיכרון צריך להוליך למעשה ולמחויבות מוסרית. הוא צריך להיות הבסיס לפעולה ומקור הכח ליצירת עולם טוב יותר.
על אף שזיכרון השואה טעון וספוג בחורבן, ברוע ובאבדן צלם אנוש המאיימים על כל ערך אנושי, אנו, הניצולים שצעדנו בגיא צלמוות וראינו כיצד משפחותינו, קהילותינו, ועמנו מושמדים, לא שקענו אל תהומות הייאוש ולא איבדנו את האמונה באדם ובצלם אלוהים. אנו מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו, מסר חיובי לעמנו ולעולם – מסר של מחויבות לערכי האדם והאנושות.
השואה שייכת למורשת האוניברסלית של כל בני תרבות, היא שקבעה את אמות המידה לרוע המוחלט. לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות.
זהו המסר שלנו לאנושות, זאת המורשת לדורות הבאים." (מתוך מנשר הניצולים,2002)
קולם של הניצולים הוא שיאפשר לבני הדורות הבאים לקיים את האמור בפסוק:
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ"
(דברים ל"ב, ז').
